Wednesday, July 29, 2009

Hiding in the back yard


This summer is very much about renewal, and long dresses is my newest "new" obsession. I always though shorter girls should avoid long shapes, but it just feels so right and smells of freedom. And a bit like hiding, which is sometimes fun to do. Around June, I decided that I would buy a maxi, floor-sweeping dress for sure, then I found this one at a MAMZ presentation, and fell in love. I love the print, I love the hippiness, I even love the fact it sort of makes me look fat! Who cares? I wear it all the time, strapless or not, and add on this gorgeous little vest if I want to feel ultra-boho and "stylish".

ווסט הוא ללא ספק פריט רציני, אי אפשר ללבוש אותו ולהיראות כאילו לא הושקעה כל מחשבה בבחירתו הוא צנוע ועם זאת נועז, ואין ספק שהשילוב הזה הוא התגלמותו של חלום ההיפי-שיק שלי. האביזרים מוסיפים לערבוביה- הנעליים כסופות ועשירות בטקסטורה, השרשרת (שקיבלתי ממעצבת מקסימה, ואני לא משתמשת במילה הזו לעיתים קרובות) כמעט זבהובה, וכל זה מוסתר בחצר האחורית, ממש ליד הבית. קיץ הוא ללא ספק זמן טוב להתחבא, בכל המובנים.

Photobucket
Photobucket
Photobucket
Photobucket

Dress - Mamz
Vest - Rhus Ovata
Necklace - ליהי וולך
Shoes - Zara

I sort of think vests belong to the "effort" side of the closet, you can;'t just put on a vest and look like you're clueless. Anyhow, the accessories here are old and new favs - isn't this necklace amazing? Although this look is very colorful, it's also subtle in a way - the long, the gold, the silver... the beautiful location I found, right behind my house.

הקיץ הזה מאופיין בהרבה התחלות חדשות, ושמלות ארוכות בהחלט קשורות לעניין. פעם חשבתי שבחורות נמוכות (אני 165 ס"מ וכן, אני אוהבת להרגיש נמוכה) לא צריכות ללבוש מלות בולעניות שיעלימו להן את הצורה, אבל הקיץ זה מרגיש כל כך נכון ומשחרר, ויש בזה מן ההתחבאות - גם זה כיף לפעמים. כבר באזור יוני החלטתי שאחפש לי אחת, ואז הגעתי לפרזנטציה של "מאמז"", והתאהבתי בזו. אני אוהבת את ההדפס, אני אוהבת את הקלילות שלה, ואפילו את העובדה שהיא מעט משמינה. למי אכפת? אני ממש "חורשת" עליה (זו לא המילה הכי מדהימה, אבל היא המינוח המדויק במקרה זה), לפעמים סטרפלס - עוד חידוש! - לפעמים לא, ולפעם הזו, להסתובבויות רציניות כמלבישה של סרט הסטודנטים שאני עובדת עליו, הוספתי גם את ווסט הג'ינס החמוד של צוות "רוס אובאטה" המוכשרות. כל העונה רציתי לקנות שם משהו, ולבסוף רכשתי בסייל את הווסט ועוד שמלה, שתככב גם היא בקרוב.

Friday, July 17, 2009

On the Block


Now this is a really funny story I'm dying to tell you but can't.... yet. Last week I participated in a venture which was close to life-changing, in fashion terms. I'll explain ll about it when time is right, all I can say for now - the make up and hair were made by proffesionals, the rest of the styling - well, by me. I was really in a playful bimbo-ish mood and decided to recreate the look I assembled for the premiere of "Bruno" I attended two weeks ago. The "snake" skirt, a recent purchase, mixed well with the ultimate "vacation" shirt I got obsessed with this summer, and the tacky jewellery play along. I must admit, the eighties-vibe earings are heavy, but they're a lovely birthday present from a lovely friend who scored right into my love for all things sparkly and dramatic.

זה סיפור ממש מצחיק שאני מתה לספר אבל... לא ממש ייכולה בינתיים. השתתפתי במשהו שבקרוב תדעו עליו, ובינתיים כל מה שאני יכולה לומר זה שהשיער והאיפור בוצעו בידי מקצוענים, והסטיילינג... ובכן, בידי. הייתי במצב רוח קליל וזנותי מעט (קורה מדי פעם, בעיקר אחרה"צ) והחלטתי לשחזר את ההופעה שלי לפרמיירה של הסרט "ברונו" בה הייתי לפני שבועיים. חצאית ה"נחש", רכישה מסוף העונה, השתלבה היטב עם חולצת החופשה האולטימטיבית, שנמצאת אצלי שנים בארון והקיץ הפכה ללהיט קופתי. האביזרים הכביכול "המוניים" משתלבים באופן טבעי - העגילים, יש להודות, כבדים, אבל הם מתנה נהדרת מחברה נהדרת שקלעה בול לטעם שלי, המחבק כל דבר נוצץ וגדול. למרות הסבל הכרוך בכך, אני משתמשת בהם המון.

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Shirt and skirt - Zara
Shoes - Vintage
Eearings - present from Shira
Headpiece - Kalba by Yael Regev

 The headpiece I begged Yael to give me, and she agreed. A word about the shoes - they cost 50 shekels and to get them, I crawled, along with my friend Nina, in a huge pile of shoes at a very secret shoe-location. All together - a layed-back, ultra-summery look, a sort of parody, if you will, on the French tourists all Tel Avivians love to hate. Enter the super-plastic make up, which makes me smile, and the hairstyle I would never ever think of, and voila! It's my evil alter-ego.

סיכת הרשת השחורה היא מתנה בתחנונים - ביקשתי מיעל יפה יפה, והיא הסכימה לתת לי אחת. מילה על הנעליים - הן עלו 50 שקלים ובשביל להשיג אותן זחלתי, יחד עם חברתי נינה, בלוקיישן נעליים סודי ביותר. אין גבול להשפלה. בבואי למצוא הגדרה טובה למראה הזה, הבנתי שבעיני הוא מאוד סבנטיזי ותיירותי - כמו תיירת צרפתייה עפופה בריח נפטלין! תוסיפו את האיפור הסופר-פלסטיקי ואת סידור השיער שבחיים לא הייתי מעלה על דעתי, ו - Voila! זהו האלטר-אגו הפרנסאווי שלי. A tout alore!

Tuesday, July 7, 2009

Nature Lovin'


As soon as I spoke the word "freedom" out loud, I got really busy, which led to unfortunate neglecting of the blog. I make up with a bigger-then-ever beach post now! So the story goes like this - a very good friend of mine invited me to a birthday overnight party on the beach. Now, I think the the love of fashion is best measured at extreme times such as this - if you can just appear to a beach party without thorough planning, you're not a true fashion enthusiast! Same goes for travelling - during my trip to Australia, Thailand, Nz, last year, I could not imagine being caught in some plain tracksuit or an old torn t-shirt. I packed 5 pairs of shoes (a fact that marked me for ridicule and suspicion I'm not a "true backpacker.... NOT!:) and bought cool sophisticated trainers and Nike outfits. 

Back to 2009, I wanted really badly to wear torn jeans shorts. Had none. Spotted an old, slightly bigger pair and jumped at it with scissors wide open. This is a good moment to mention I'm as far from "handy-girl" as one can be..... One leg turned out to be shorter then the other, and the longer one looked much better. I, incapable but stubborn, cut a strip from what was left and sewn it back with a needle and a white thread. Horrible? Amateur? I did not care. It holds there and I love it, my own, crooked, funny fashion-disaster. I assemble the look with a embroidered top I adore and an old hoodie, also with a bit folk motif. The party was so-so, but I felt awesome after such escapades and coming up with a beach look that is, I'll whisper, even "cool".

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Shorts - cusomized Lee jeans
Shirt - second hand
Hoodie - דליתי
Pendant - בוטיק המעצבים בסנטר


רק אמרתי "חופש" בקול רם, והפכתי לעסוקה ממש, מה שנגמר בהזנחה פושעת של הבלוג. אני מפצה על כך בפוסט-גדול-מאי-פעם כולל תמונות סמי-ערום מפתות כביכול. הסיפור הולך ככה - הוזנמתי על ידי ידיד מאוד טוב שלי למסיבת יום הולדת עם לינה בחוף הים או במילים פשוטות, "מסיבת טבע". זה הזמן לומר - בעיני, אהבה אמיתית לאופנה נמדדת בתנאים קיצוניים בדיוק כמו אלה. אם אתם שוקלים להופיע למסיבת טבע בסמרטוטים סתם ככה בלי לתכנן - אל תקראו לעצמכם חובבי אופנה אסליים! זה נוגע גם לטיולים - במסגרת הטיול שלי באוסטרליה, ניו זילנד ותאילנד שנה שעברה, פשוט לא יכולתי לאפשר מצב בו אני נתפסת בחליפת ספורט כעורה, חולצה עם הדפס ישראלי או נעלי ספורט בבר עירוני. סחבתי על הגב 5 זוגות נעליים (מה שסימן אותי בקרב חברי האקראיים לטיול ללעג ולחשד כי אינני "true backpacker".... ממש לא!) ורכשתי לכבוד הנסיעה ממיטב הטרנינגים המתוחכמים של Nike נעלי ספורט מוזהבות.

אבל בחזרה ל-2009 - נורא התחשק לי להתהלך במסיבת החוף בשורטים גזורים מג'ינס. כאלה אותנטיים, שנראים כאילו עשו אותם בבית, והגשמתי את המשאלה שלי מעל ומעבר. איתרתי זוג ישן וקצת גדול עליי והתנפלתי עליו עם מספריים. זה המקום לציין ששתי ידיים יותר שמאליות משלי קשה למצוא בכל גוש דן ובפעם האחרונה שתפרתי כפתור הסיפור הפך, ברוב התלהבות, לסאגה שכל חברה שמעה עליה פעמיים לפחות. כמובן שחלק אחד יצא ארוך מהשני, והארוך, אבוי, נראה הרבה יותר טוב. לא התייאשתי ותפרתי רצועת הבד חזרה לחלק הקצר, בחוט לבן ומחט ערירית. חובבני? נוראי? לא אכפת לי. הרצועה מחזיקה במקומה ואני אוהבת את יצירת המופת הקלוקלת שלי בכל ליבי. ציוותתי אל השורטים פריטים במראה פולקלור ויצא... אני אלחש, כי זה מפחיד... די "קול".

Photobucket

Swimsuit - פלפל
Top - vintage Nike

I promised an uber-long post, so... this was my "morning after" look and it's here because I wish to portray my love to all white-trash, from the knot on the belly in the previous photos to this white man's top. Isn't it just beyond? I borrowed it from my grandpa ages ago, and never looked back.

הבטחתי פוסט סופר-ארוך והנה אני מקיימת. זה היה מראה ה"בוקר שאחרי" שלי, והוא כאן לא כי אני נורא רוצה שתראו את חמוקיי הלבנבנים, אלא כהצהרת אהבה לכל מה שהוא ווייט-טראש מוצלח. זה התחיל עוד בקשירה בבטן בתמונות הקודמות, וגלש לחולצת הרשת הזו. אין לי מילים לתאר את תחושותיי לגביה, שכן היא זרה לכל הגדרה שקיימת בלקסיקון האופנה שלי. פשוט אגיד שהשאלתי אותה מסבא שלי לפני שנים ומעולם לא הבטתי אחרורה.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...