אז ביליתי את השנה האזרחית החדשה בלונדון, בדיוק כמו עפר Cupcakes שהבטיחה להיפגש עימי ולא הצליחה לקיים. קל להבין אותה - אם את בחורה, ובחורה שאוהבת חגים, שופינג ואווירה טובה, לונדון תסובב אותך עד אובדן חושים ולא תזכרי לא חולצות שהבטחת לקנות לחברות ב -Primark , לא התחייבויות חברתיות ולא את עצמך. ביום השלישי למגורי בביתו של הידיד האוסטרלי הסופר-נוח שלי (בימים אלה אני שוקדת על עיצוב פסלון פרס מיוחד על סבלנות בעת מסעות קניות) בשכונה הקולית Brick Lane שמלאה בבתי קפה אורגניים, חנויות וינטג' ואנשים יפים, התחלתי לחפש חתן בריטי שישאיר אותי כאן לנצח. במקביל, נדמה לי שפיצחתי את קוד הלבוש של נערות האיסט-אנד: מעיל פרווה סינתטית מהוה, סקיני או מיני עם גרביונים, נעלי אוקספורד או דוק.מרטינס ותסרוקת גבוהה עם איפור עיניים מעושן ואודם אדום. התפתיתי מאוד למעיל הפרווה ואז נזכרתי בעינוי הקיץ של ה"חורף" שלנו, וחבל שכך - אני כנראה שוב אצטרך אותו בקרוב. בינתיים אימצתי את השפתון.
Lanvin awesome shopping window display
אני לא זו שתסביר לכן את חדוות השופינג בחו"ל, אבל היות והייתי בלונדון בפעם האחרונה לפני כמעט עשר שנים, יהיה נחמד לסמן גם לעצמי כמה חידודים והמלצות: הרשת הנהדרת Whistles מזכירה את רוס אובאטה ומוכרת פריטי משי מהממים, שמלות לא מטופשות (בניגוד להרבה רשתות אולטרה-בריטיות שפונות ל - tarts...) והיא מומלצת מאוד, אם כי לא זולה. רשת All Saints מדהימה ממש ועוד פחות זולה - כולה צבעי ניוטרל מרגיעים, סריגים איכותיים ונונשלנס, אבל גם היא לא זולה ומשום מה כל מה שמדדתי נראה עלי מוזר. רשת Warehouse עושה עבודה טובה בחיקוי טרנדים בלי להתחכם. Primark זו ממלכת טראש מתוקה שאפשר למצוא בה לא מעט מציאות, והמקום בו בטוח תפגשו ישראלים בלונדון אם זה הקאפ-אוף-טי שלכן. לבסוף, Topshop באוקספורד זו מלכודת מוות. החנויות בשכונת המגורים שלי היו גם כן מאוד מעניינות, ולמרות שחלקן היו סגורות ברוב ימי החג, חיכיתי בסלבנות ובסוף נפתחו דלתות הקסם וזכיתי להציץ פנימה - היה שווה לחכות ל - Bodas, רשת הלבשה תחתונה שעושה את מה שהיא עושה בפשטות ותחכום. מלבד הסתובבות תכליתית ברשתות, הדבקתי את אפי לחלונות ראווה של לא מעט בוטיקי מעצבים ואף נכנסתי לתוכם ברגל בוטחת, כולל Marc by Marc Jacobs שהתגלה כאכזבה, שכן אם ארצה פיצ'פקס זולים בשקל אלך לשוק, וכל מה ששווה באמת יקר בטירוף. הנה דיספליי קטן של מה שחמדתי.
Crazy Castelbjac sweater
Irregular "Irregular Choice" shoes, achieved later by a cheaper version
Amazing neck-piece from Dover Street Market
מה לבשתי? זהו. הקור די הכניע אותי ולא הצלחתי לעמוד ברף השיק שהצבתי לעצמי. מעיל חם אין לי כל כך, המגפיים החמות מ"אלדו" לא יכלו להשתוות למגפונים הקלילים בהם מהדסות הלונדוניות האטומות לקור. הכובע שלי היה קטן ומצחיק והעדפתי לתחוב אותו בתיק. לשיפוטכם.
Nothing new
אז זהו. אחרי הטיול הזה התחלתי להבין את כל האנשים החשודים האלה שקונים קשמיר, מעילים עבים וצעיפים ענקיים ללא שום קשר למזג האוויר הישראלי. הם עושים את זה כדי להיות מסוגננים בחו"ל בחורף!! כנראה אפילו אשבר ואקנה מעיל בסוף עונה. ואז אחזור ללונדון.
.jpg)
