Thursday, December 27, 2012

You made my year: Fashion


אחרי סיכום השנה בתרבות, קבלו את מה שיש לי להגיד על 2012 בראי האופנה: כמה דברים בעשו לי את השנה, וכמה שממש לא. חשוב לי לומר בהזדמנות זו, שסיכומי שנה נוטים להיות מוטים - כלומר, מה שנכלל בהם הוא בדרך כלל מה שקרה לקראת סוף השנה. ניסיתי להיות הוגנת ולהזכיר כמה דברים מתחילתה של 2012 המטורפת, כך שהסיכום יהיה ממש סיכום. נהניתי מההכנה, מקווה שגם אתם! שתהיה שנה נפלאה.

Photobucket
רומי נילי מבקרת בישראל, וראיין גוסלינג ואנדרו גארפילד הולכים על חליפות צבעוניות

מוזיאון העיצוב בחולון + מדיטק

הנקודה הישראלית המוצדקת. מי חשב שנסיעה לחולון יכולה לעורר התרגשות ופאניקת "מה ללבוש"? השנה, מישהו שם עבד בחריצות כדי שזה יקרה, והצליח – התערוכה האדומה ועמוסת המבקרים של יאממוטו, מסיבת פתיחת שבוע האופנה הראשון שהכריחה את כולם לעשות שמיניות של סטייל באוויר (וגם השני בעצם – הייתי בחו"ל, אך ראיתי תמונות), ההרצאה הבלתי נשכחת של לי אדלקורט (קשקשים ונוצות יהיו הטרנד החם הבא? מה את אומרת!), ואפילו ערב הקרנת הטריילרים ההזוי שהקשר בינו לבין אופנה (או למוזיאון העיצוב) מקרי בהחלט , לא בהכרח בסדר הזה– כל אלה היו אירועים רלוונטיים, מרעננים וחשובים שגרמו לסצנה המתנמנמת שלנו לשמור על מצב ערני ומשכו קהל טרנדי ויפה במיוחד. כן, לחולון.

בלוגרים בחזית

בלוגרים הם העיתונאים החדשים? למי אכפת מהדיון הכל כך 2010 הזה. השנה, נוכחותם של בלוגרים בזירת האופנה העולמית הלכה והתגבשה לכדי עובדה מוצקה, משמחת וכזו שלאף אחד אין יותר כוח להתווכח איתה. ההוכחה הטובה ביותר? שת"פים למכביר. השת"פ בין ארין קלינג מ – style by kling עם חברת Guess, הסרטונים של לנקום עם מיטב הבלוגריות האירופאיות, תיק המצלמה של קיפלינג בעיצובה של הבלוגרית אנדי טורס מ-Scrapbook, וזה רק קומץ קטן. הדבר המשמח ביותר הוא בסיפור הזה הוא ההתעוררות שחלה בגזרה הזו בארץ – כשבשבוע האופנה הראשון בחורף הסתובבו במתחם התחנה בלוגריות חמודות משוודיה, חמושות במצלמה, התמוגגתי. כשלנקום ישראל פצחו בשת"פ מקומי עם בלוגריות נבחרות, שמחתי ואף סיקרתי. כשכינטיס הזמינו לארץ שתיים מהאהבות המקוונות שלי, רומי נילי מ – fashiontoast ונטלי ג'וס מ – Tales of Endearment, בזמן שאני נמצאת בארה"ב דווקא, כמעט התפגרתי מקנאה. מדובר במגמה מבורכת שאני שמחה להיות חלק ממנה. בלי ציניות.

Madewell

הם היו צריכים לערב את אלכסה צ'אנג כדי שאני אשים לב למותג הלבבי הזה, אותו אני מדמה כ"איקאה" של הבגדים. הכול חמוד? הדפסים שבא ללקק? הפרטים הקטנים מטופלים היטב? הטקסטורות מפתות את היד, הגזרות לא מרגיזות את העין? והחשק לרכוש אמרתי איקאה. הדבר היחיד שפוגם במשוואה זה המחירים של Madewell, בגינם קניתי שם השנה אך ורק כיסוי לאייפון בינתיים. אבל איזה כיסוי.

Photobucket
הדפס שבטי? הכי מגניב. התערוכה של מריו טסטינו? בלתי נשכחת. הלקים הנוצצים? קולעים
הלקים של O.P.I

מי שהמציא את היריבות בין Essie ל- O.P.I בוודאי בנה על תחרות הוגנת, שרק מחמיאה לשני הצדדים. אלא שבפועל Essie נקנו על ידי תאגיד אסתי לאודר והחלו להימכר תחת הניאונים המשמימים של רשתות הפארם, בזמן שמישהו ב-O.P.I לחץ על דוושת הפאן והפיק, בקצב מסחרר מדי לטעמי, קולקציה מדליקה אחר קולקציה מדליקה, עם עושר צבעים, ערימת נצנצים והשראות ושת"פים שנעים מספיידרמן לחבובות, מבלרינות להולנד (מה? מה זה משנה, העיקר שיש לק כתום). והנה הם מכים שוב, עם קולקציה המוקדשת ל- Skyfall, החדש של ג'יימס בונד. הלק הנוצץ The Living Daylights כאילו נרקח בשבילי במיוחד. בלינג, קל לקנות אותי.

תערוכה של מריו טסטינו ב –MFA בוסטון

מזל היא מילת מפתח בנסיעות ומסעות, וזה בדיוק מה שהיה לי כשבבואי לבוסטון בחודש שעבר גיליתי שמוזיאון אחד החליט להרים רטרוספקטיבה של מריו טסטינו, אחד מצלמי האופנה והסלבס החשובים בעולם. באולם חשוך, כשעבודותיו מוגדלות ומוארות בניאון אחורי, הסתובבתי מוקסמת בין קורטני לאב לקייט מוס, בין הפקה אפריקאית לצילום עירום. קלאוס, בן הלוויה האמיץ שלי, ציין בנימוס שזו התערוכה הטוב ביותר שהוא ביקר בה מעולם – כמות הציצים והישבנים החשופים הייתה פנומנאלית. אני איבדתי את העשתונות דווקא בחנות המזכרות שהוקמה במיוחד לכבוד התערוכה, וכמעט קניתי את כולה. מזל שקלאוס היה שם.
Photobucket
דקלים? תודה! H&M עושים את העבודה, שרלוט פרי מתפרסמת בעזרת שיערה הוורוד, ובת' דיטו מהפנטת עם M.A.C
H&M for Water

מכל שיתופי הפעולה המצוינים ש – H&M בחרו לעשות השנה, דווקא זה, לארגון WaterAid, קנה אותי. המטרה הייתה נעלה לשם שינוי (ההכנסות הוקדשו לארגון, המספק מים נקיים לאזורים נידחים),ההדפסים היו חמודים על גבול הגאוניים (דקלים. מי לא אוהב דקלים?), הגזרות מחמיאות וסקסיות בדיוק במידה, השמלה המפורסמת התחבבה על סלבריטאיות ועלי כאחד (חן חן) והמחירים היו כמו רוב המחירים של השוודית המוצלחת – מעולים למדי. אם רק הדלקים היו נודדים לאביזרים – מגבת או תיק איפור היו יכולים להיות נהדרים למטרה זו, החיים היו יפים עוד יותר.

טרנד השבטי-אינדיאני

כמה קיפצתי על הכיסא, מוחאת כפיים ומצפה לחורף! כשעדי בוסיבא, חברתי הטובה ואחת המוחות מאחורי אתר המכירות המתוק Belle&Sue אמרה לי באביב שטרנד ההדפסים השבטיים עוד רגע נוחת כאן, לא ידעתי את נפשי מרוב ציפייה, וכך היה – עם בוא הסתיו, בעצם מה סתיו, כבר בקיץ, הדפסים שבטיים מגניבים כיסו את המדפים. מתיקים וחגורות, דרך חצאיות מיני ועד לסוודרים ענקיים, מזמן לא נהניתי ככה מהדפס. תודה למוחות שמאחוריו ולרשתות שהורידו אותו אל המאסות.

שיער צבעוני

קישטי, טראשי, ילדותי – תגידו מה שתגידו, השיער הצבעוני שמר על רמת בידוק גבוהה במדורי הרכילות הן בארץ והן מעבר לים, וגרם לכולנו (אני יכולה לדבר רק בשם עצמי כמובן) לחלום על פסים וורודים וקצוות כחולים. יש מי שעשתה ממנו קריירה (ניקי מינאז', הדוגמנית שרלוט פרי), יש מי שהתאימה אותו לחליפת הקוטור שלה (קוקו רושה), יש מי ששידרה באמצעותו את מצבה הנפשי (קייטי פרי, אם הצלחתם לקרוא את הסימנים) – ואז הוא פשוט נעלם כלא היה. בדיוק מה שטרנד לוהט אמור לעשות בשלב כלשהו.

Photobucket
רוני מארה מדהימה בלבן ובשחור, והשיער? שווה העתקה

ה- press tour של רוני מארה ל"נערה עם קעקוע הדרקון"

אני שונאת את צמד המילים "עוצר נשימה" בטקסטים, אבל בהקשר של רוני מארה, אלמונית בלונדינית שבין רגע הפכה לרוח רפאים סקסית עם הפוני הכי נחשק בהוליווד ועשתה חתיכת עבודה בתפקיד ליסבט, פשוט אין ברירה. מילא הסרט, שהיה ככה ככה, אבל סבב הקידומים וכל עונת הפרסים סביבו, במסגרתם הלכה מארה על שחור ולבן, ולבסוף על אדום (!), היה מופת של תכנון, תפירת תדמית (תפירה עילית, יש לציין) וחוש אופנתי רגיש לפרטים ואדיש לטרנדים וחוקי סקס-אפיל קונבנציונליים. אה, וג'יבנשי – קסם שכולו בד.

החליפה הצבעונית

בדמיוני, אני רואה את אנה וינטור מעלה את ג'ורג'יו ארמאני ואת הסטייליסט של ראיין גוסלינג לשיחת וועידה ואומרת – אז מה, מכירות החליפות בירידה? בואו ניתן לשוטים האלה חליפות צבעוניות! מקטיפה!! ואכן, השנה אי אפשר היה להימלט מהחליפה החדשה, ומי בכלל רוצה להימלט כשכיף כל כך. גוסלינג בנה את תדמית הפאשניסט שלו על חליפות חומות, כחולות-בהירות וחיות אחרות השנה, אחר כך אנדרו גארפילד, ספיידרמן בשבילכם, המשיך את המגמה – ב-press tour שלו לסרט החדש לא היה רגע אפור אחד. ועוד לא הזכרנו את המקטורן שתואם את נעליה של בת הלוויה שלך. שרק השטיח יהיה אדום?
Photobucket
פאן בינגבינג, אליזבת' בנקס, מליסה מקארטי ואוקטביה ספנסר

כל היתר: פאן בינגבינג, בנות זוג אופנתיות, אליזבת בנקס חורכת את ה-press tour של משחקי הרעב, בת' דיטו ל- M.A.C, נשים גדולות וסקסיות.

Photobucket
סגול - לא תודה, וגם ניקי מינאז' התעייפה. וסניקרס עם פלטפורמה זה רעיון רע

דברים שעצבנו: סניקרס על פלטפורמה (ניסיתי, זה פשוט לא הולך), שובו של הסגול לחיינו (תצוגות סתיו-חורף 2012 ארורות!), הטריקים של ניקי מינאז' (כולל בקבוק הבושם החדש והמפלצתי), טורבנים (מי צריך את זה, מי) מדבקות לק ולקים שמחזיקים "שלושה שבועות". ממש.

Sunday, December 16, 2012

You made my year: Culture


I couldn't resist but to sum this crazy, interesting, varied year with my own summary. The next part: Fashion, but today we focus on my personal cultural highs (and some lows). Enjoy!

Photobucket

אליזבת אולסן
Elizabeth Olsen

הקראש המאסיבי שלי על שרליז ת'רון השנה הצליח להפתיע אותי – פתאום, קולה המעושן, הופעתה החיצונית המושלמת והפגיעות הכובשת ב – Young Adult התנפלו עלי והכתירו את ת'רון כשחקנית האהובה עלי נכון לעכשיו. ועם זאת, מי שעשתה לי את השנה באמת, ובאופן אחר לגמרי, הייתה האולסנית הקטנה. עם פנים מתוקות כמו אפרסק, בחירות אופנתיות מבלבלות שלא תמיד קולעות, ותפקיד מצמרר אחד ב – Martha Macy May Marlene, שאתם פשוט חייבים לעצמכם, היא הגירל-קראש האולטימטיבי של 2012. ושרליז, היא תמיד תהיה שרליז.

 My massive Charlize Theron obsession this year came as a surprised – out of nowhere, her husky voice, her flawless looks and her unbelievable vulnerability in Yong Adult came together fell into place, and I realized she's my current "favorite actress". But it was the youngest Olsen who truly made my year, in a totally different way. Her face sweet as a peach, her red carpet choices ripe and random, and her performance in Martha Macy May Marlene as haunting and fresh as a newcomer can get, she portrays the ultimate, earthy-yet-fabulous, girl crush. And Charlize, she'll always be Charlize.

האולימפיאדה, אלא מה
The Olympics, of course

האולימפיאדה "באה טוב" השנה. קיץ, שיממון פוליטי ותרבותי, מה עוד נשאר מלבד לבהות באצנים בטייץ ושחייניות עם ציפורניים בצבע הדגל? אולי בגלל שכל כך התאמצנו לבהות, או אולי בגלל הלוקיישן המעולה – לונדון, האולימפיאדה סיפקה את הסחורה מעל ומעבר, עם כוכבים סקסיים, טרנדים אופנתיים, רמזים להומו-ארוטיקה ובדיחות זקפה, מייקל פלפס, ניצחונות מדהימים וטקסי פתיחה ונעילה שאשכרה הצליחו להפוך לשיחת היום. לא הבאנו מדליות? אולי זה בגלל שלא היו לנו נציגים עם שפם הורס או צמות מגניבות. משהו לחשוב עליו.

It was the timing –flat, boring, zero-happening summer, which made the Olympics so desirable. Or was it the cool location – London, the place where Spice Girls come to die? As long as we got to stare, adoringly and passively, at the runners, the swimmers and the athletes, it didn't really matter. 2012 Olympics delivered the goods, including sexy stars, homo-erotic memes, erection jokes, surprising triumphs and some great hair and makeup trends, not to mention the over-the-top opening and closing ceremonies, and rightfully became my prime summer entertainment.
Photobucket
עלייתו של הגבר הדוחה
The rise of the obnoxious man

ממה להתחיל? וולטר ווייט הפך לקינקי ובלתי נסבל בעונה האחרונה של "שובר שורות", והנמסיס שלו מייק היה חתיכת דמות. דון החל לאבד את זה ב"מד מן". וויליאם ה. מייסי החמוד בדרך כלל הפך לפרנק השיכור מהתחת ב"חסרי בושה" האמריקאית, מייקל פאסבנדר המופלא הזדיין ללא הכרה ב"בושה", הכלב החרמן ווילפרד שיגע את השכונה, והדמות הסליזית של החשפן המזדקן ב"מג'יק מייק", באדיבות מתיו מקונהי, הגעילה וריגשה בו זמנית – זו הייתה, ללא ספק, השנה של הגבר הדוחה, השוחה בביבים, זה שהולך לאיבוד דרך המרפסת ולא מביט לאחור. לא סתם הלוח הפעיל ביותר בחשבון ה-Pinterest שלי מוקדש לגברים סקסיים באופן קשה מנשוא, שלא בדיוק עונים על ההגדרה "בחור טוב".

Where to begin? Walter White got kinky and ruthless, and his nemesis Mike was one shady character. Don started losing it on Mad Men. The normally cuddly William H. Macy turned into drunk-ass Frank on Shameless, Wilfred, the horniest dog alive, disturbed the neighborhood peace, the incredible Michael Fassbender fucked and lied his was through Shame and the sleazy, soon-to-be-irrelevant stripper in Magic Mike, courtesy of the sweaty, ripped Mathew Mcconaghey, disgusted and charmed us. It was, undoubtedly, the year of men gone bad, so bad it was a pleasure to watch. No wonder my most active Pinterest board is all about that.

מגזין קינפולק
Kinfolk magazine
כמו תמיד, גיליתי את המגזין המושלם הזה באיחור אופנתי – הבלוגרית ליסה וורינגר מפורטלנד, עמה נפגשתי לקפה, סיפרה לי עליו בעיניים נוצצות, וכמובן שלקח לי יותר מחודש לרכוש את אחת המהדורות (מתוך 8 עד כה, סה"כ). מדובר, חברים, בדור הבא של המגזינים, לא פחות, ובמוצר נפלא שמספק לכל האמריקאים המצטיינים שמעורבים בו סיבה להיות גאים. הקונספט גאוני (לא אגלה לכם), הצילומים מרהיבים והטקסטים רגישים והיסטריים בדיוק במידה הנכונה. חפשו אותו באמזון, הוא יעשה לכם את 2013.

As always, I discovered this amazing publication fashionably late – the street fashion blogger Lisa Waringer from Portland told me about it over coffee, and it took me a month to buy an issue (there are 8 so far). Kinfolk, folks, is the future of print magazines – expensive and sleek, it has a genius concept (you'll have to find out yourself), state of the art photography, just the right amount of hipster, and an overall aura of quality and excitement. Look it up on Amazon and let it make your 2013.

הבחורה החדשה
New Girl
מודה ומתוודה, קומדיות מעולם לא היו הז'אנר הטלוויזיוני החביב עלי. רוק 30? בסדר, לא נפלתי. מחלקת נוף וגנים? משעשע, מספיק בקושי. אבל כשמצאתי את עצמי צוחקת בקול יותר מפעם אחת בכל פרק נתון של הסדרה החמודה מהמשוחקת היטב הזו, לא נותר אלא להכתיר את ה"בחורה החדשה" כחביבתי הבלתי מעורערת. זואי דשנל מושלמת לתפקיד המורה שמסרבת להתבגר, השותפים שלה – שמיט המוגזם, ניק הרגיש בסתר ווינסטון הקלולסי, קולעים בול, והסיפורים שהחבורה נקלעת אליהם מצליחים להצחיק מבלי להיות מופרכים. הידד, מדובר בסדרה הקומית המושלמת.

I admit comedies never were my favorite TV genre. 30 Rock? Only occasional giggles. Parks and Recreation? Amusing, that's all. But when I found myself laughing, numerous time per episode, while watching New Girl, I had no choice but to declare this quirky show my new best comic friend. Zooey Deschanel is perfect as a teacher with growing up issues, and her roommates – the douchy Schmidt, the secretly sensitive Nick and the clueless Winston, are spot on. Believable yet hilarious plots add to the charm, so as the little nuances and cameos (Jamie Lee Curtis!). Enough said.

קארי מתיסון
Carrie Mathison

הו, הומלנד. כמה צינית הייתי כשגיליתי שאת עתידה להיוולד בעקבות המכירה של "חטופים" לארה"ב. כמה זמן חיכיתי לפני שהתמסרתי גם אני להייפ והתחלתי, בפיגור אחר שני השותפים שלי, לצפות בעונתך הראשונה. במשך חודש שלם הסתובבנו אפופים ועצבניים, עוד רגע עושים "ספויילר" זה לזו, מחכים בקוצר רוח לפרק הבא. כעת, עם הסוף של העונה השנייה, אפשר לומר בבירור מי הכוכב האמיתי של ערבוביית הריגול-אקשן-דרמה המעולה שרקחו ב – Showtime: האישה נושכת השפתיים, מגלגלת העיניים ושוברת החוקים הכי נוגעת ללב בטלוויזיה, קארי מתיסון האחת והיחידה. לפרקים סקסית כמו נמרה, לפרקים אבודה כמו ילדה קטנה, קארי בהחלט עשתה לי את השנה כולה, בקלות.

Oh, Homeland. How cynical I was when I found out you'll be based on the Israeli show "Abducted". How long I waited before joining the ranks of my roommates to enjoy you – for a whole month we'd walk around frazzled and tense, avoiding spoilers and waiting for the next episode to drop. Now, by the end of season 2, it's safe to announce the real star of this spy-politics-drama hot mess: the lip biting, the eyes rolling, the impossibly neurotic and the most touching, ground- breaking female character on TV right now - Carrie Mathison. One moment, sexy as a beast, another-lost like a little girl, Carrie was a brave and challenging year-maker.

Photobucket

קאמבק של בן אפלק
Ben Affleck's comeback

כולנו אוהבים קאמבק טוב. אבל יש קאמבק מהונדס, סינטטי ומאוס (בריטני, מדונה) ויש קאמבק שמרגיש כמו סאגה הוליוודית שבוימה למופת. כזה הוא הקאמבק של בן אפלק, לשעבר שחקן גרוע שהתחתן באגביות עם ג'ניפר לופז, לימים בעלה המסור של ג'ניפר אחרת, גארדנר, אב לשלושה ילדים חמודים, עדיין שחקן די גרוע, אבל, שזה יותר שווה, במאי מוערך שעוד רגע יהיה מועמד לאוסקר. התקשורת האמריקאית כל כך נהנית להגות "בן אפלק" ו"איכות" באותה נשימה, שקשה לא להתמסר לשמחה טובת הלב, המהולה בהפתעה, על כך שאפלק, בחור טוב סה"כ, הצליח להמציא את עצמו בחדש בצורה שלא עושה לאף אחד בחילה. וזה שהוא פתאום כל כך סקסי, עם הזיפים והסוודרים האלה, זה כבר סיפור אחר.

Everyone loves a good comeback. But there are those PR-born, predictable comebacks, and then there are those who seem to be written by visionaries. Such is the comeback of Ben Afflek, not until long ago a shitty actor who mistook Jennifer Lopez for a wife, and now a solid husband of another Jennifer, Gardner, a proud father of 3, still a pretty shitty actor, but –it's even better – also an appraised and soon to be Oscar nominated film director. When the media has so much fun saying "Affleck" and "quality" in the same sentence, it's hard not to join this good-hearted party. And the fact he suddenly turned quite sexy, with those chunky sweaters? Another story completely.

קט פאוור
Cat Power

היא הסתפרה וצבעה לבלונד. ג'ובאני ריביסי עזב אותה כדי להתחתן עם הדוגמנית אג'ניס דיין בחתונת בזק מוזרה. היא התראיינה במרירות ודיברה על שינוי. הקאמבק של קט פאוור, הזמרת בעלת קול הקטיפה המלטף והיחידה שלצליליה אני יכולה לעבוד וללמוד, הושלם השנה עם האלבום החדש והמעולה Sun והיה מרגש במיוחד עבורי, שכן הצלחתי לתפוס אותה בהופעה חיה בארה"ב. מגושמת, מכושפת ונפלאה, היא השלימה את מסע הכיבוש של הלב שלי בשעה וחצי של שיכרון חושים. ו – The Greatest? עדיין האלבום הכי great לדיכאון מתוק.

She cut her hair and colored it blond. Giovanni Ribisi dumped her to secretly marry the model Anegys Deyn. She threw bitter interviews and spoke of change. This year, the re-emergence of Cat Power, the velvety-voiced siren and the only vocalist whose sound goes well with my writing and studying, was marked by a personal experience - I caught her performing live in Boston. Bewitching, adorably clumsy and possessed by her talent, she completed the conquest of my heart within two hours of pure magic. And "The Greatest"? Still ever so great.

חייבים לדבר על קווין
We Need To Talk About Kevin

נהוג לדבר על "סרטי השנה" ולבחור כל מיני דרמות קטנות וחשובות, או בלוקבסטרים שהשפיעו על השיח הציבורי, או משהו כזה. אבל "חייבים לדבר על קווין" בבימויה של לין רמסי, שהוקרן בארץ באדיבות סרטי לב, הוא אף אחד מאלה, אלא סתם סרט מצמרר, סמיך, מופרע ועשוי ביד אמן שגורם לטילדה סווינטון הקפואה בדרך כלל לעורר הזדהות. גם השחקנים האחרים – ג'ון סי ריילי החביב בדרך כל ועזרא מילר, התגלית שהוליווד רוצה לטפח, מתעלים על עצמם ושופכים את נשמתם לסרט שנשאר איתי שבועות ארוכים לאחר ההקרנה.

A good year summary is not complete without a stand-out movie – a well crafted indie or a huge blockbuster that had us all abuzz. We Need To Talk About Kevin, directed by Lynne Ramsay, doesn't fall into any of the categories – it's just a disturbed, highly atmospheric film, that delivers Tilda Swinton in her finest and sticks to you weeks and weeks after viewing. The unconventional and the opposite of politically-correct topic is the biggest bonus here, but so is the growing, beautifully shot feeling that's something really fucked up is about to happen.

כל היתר: Enlightened מחזירה את לורה דרן אל המסך,מג'יק מייק (חפשו את פס הקול המעולה!), Girls, שרליז ת'רון ב – Young Adult, דרו ברימור וג'ניפר אניסטון מוצאות אהבה (ועושות ילדים!), הרטרוספקטיבה המדהימה של סינדי שרמן ב-SFMOMA, קלואי סוויני מחופשת לטרי ריצ'רדסון לעזאזל.

All the rest: Enlightened brings Laura Dern back to our lives, Magic Mike (check out the soundtrack!), Girls, Charlize Therone in Young Adult, Drew Barrymore and Jennifer Aniston find love (and make babies!), Cindy Sherman's retrospective all over America, fuckin' Chloe Sevigny dressed up as Terry Richardson.

Photobucket
דברים שעיצבנו: השיח סביב לנה דל ריי ולנה דל ריי בכלל (די, המשכנו הלאה), פרשת הגירושין של קייטי וטום (לעוסה ובלתי אמינה בדיוק כמו הנישואין שלהם), ג'סיקה ביל (האישה המשעממת בתבל), הסוף המאכזב-מאכזב של Weeds, רב המכר האמריקאי The perks of being a wallflower (תקראו ותבינו), אנה קרנינה גרסת 2012 (המבקרים הקיאו מהקוויאר, קירה נייטלי המשיכה להדק את הלסת), משפחת המלוכה הבריטית, במיוחד וויל וקייט. בואו ננעל אותם במחלקת היולדות ונשכח מהם בבקשה.

Stuff that made 2012 annoying: The discourse around Lana Del Ray and the singer herself, Katie and Tom's divorce saga (as boring and "believable" as their marriage), Jessica Biel (the most unjustified woman on the red carpet), Weeds' poor ending, the bestseller The Perks Of Being a Wall Flower (read it and come on board with me), Anna Karenina – the movie (Keira Knightley? As a passionate Russian? Really?), the Royal Family, especially Will and Kate. Let's tuck them away in Baby Gap and never talk about them again.


Monday, December 10, 2012

Yes, a Gift Guide!


As always around this time of year, we are bombarded with "gift guides" – collages of sweet little nothings and knick-knacks that magazines want you to buy. Do you really need a stuffed bear shaped bottle warmer? Irrelevant. Well, as Christmas-Chanukah-New Year is in full swing already, I decided to come up with my own gift guide. And just to eliminate doubts, I DO need those gifts, people! Maybe you'll find them as adorable as I do.
Photobucket


1. Every girl could use a pretty red dress, especially around this time of year. This גרטרוד creation is somewhat conservative, yet subtly sexy.

2. Madewell ear muffs, to keep me warm during the cold rainy days Northern California can surprise you with. I'd go with the classic beige tone though – nothing pink or flashy. These ones are pretty perfect.

3. A bespoke limited edition powder compact with my zodiac sign on it (there are plenty of other signs to go around, of course) – Estee Lauder somehow managed to read my mind on this one.

4. A cruiser bicycle – sky-blue, light and fast like the wind. I wouldn't mind trading my old scruffy bike for this beauty.

Photobucket
5. Cooking books! One can never have enough. I fell in love with Yotam Ottolenghi's "Plenty" a while ago, as it makes me crave vegetables I've never heard of before. "Edible Selby" is a beautiful, wacky second choice.

6. So what if I've never seen a Bond movie? O.P.I The Living Daylights polish, from the Skyfall collection, is the perfect choice for the holidays – glittery, happy, a little mischievous.

7. A chunky sweater – did I mention it's cold here, people? Neutral color, comforting texture – H&M folks know how to make them.

8. When the weather is grey and gloomy, I turn to color blocking. I saw these, by Coloblock Shop on Etsy, in Instyle's gift guide actually, and fell in love with them on the spot. Sometimes gift guides do come handy.

9. Pickles and jerky – food passions for the rustic girl. When I found out about this clever New York Mouth service, promising you'll get a monthly package of tasters (how awesome is that?), I almost picked up the phone right away. Too bad the delivery is so limited.

Photobucket
10. I wouldn't call myself a Andy Warhol fan. Cute packaging, however? Always a plus. NARS collaboration with the "15 minutes of fame" artists' work it too good to resist, especially when Debbie Harry is gracing the eye shadows box.

11. I love big jewelry as much as I like it colorful. As I'm always annoyed by the slippery qualities of the bracelet, a cuff is a far better choice – this Fiona Paxton bling (waiting for the Israeli readers at Alma botique) is a great candidate.

12. Hell yeah, a Navajo printed umbrella! That's all I have to say on this one.

13. Who could resist a dotty shoe? Those Opening Ceremony booties are fun and quirky enough, but also appear to be comfortable.

14. And finally, something for the soul. I was totally blown away this year by Cindy Sherman's exhibition at SFMOMA – her images are so powerful, and her transformations are spot-on. If I can't have an original piece of art by this amazing woman, a print will do.

Happy holiday season, friends.

Tuesday, December 4, 2012

Sunny in San Francisco


חזרתי לקליפורניה, וסן פרנציסקו קידמה את פני בשמש נדירה. זה כבר שלושה חודשים שאני כאן, והחיים בגזרת Target וחברותיה מתחילים להרגיש כמו הדבר האמיתי. לא הזכרתי את סן פרנציסקו בסיבוב הקודם שלי כאן לפני כחודשיים, אבל כעת, אחרי שהלכתי להסתפר בה והסתובבתי ברחובותיה כמו שצריך, אני חייבת להודות - זוהי עיר לא רעה בכלל, שעשתה לי חשק לצבעים עליזים (no pun intended) ולהדפסים פולקלוריסטיים.

I'm back to California, and San Francisco had welcomed me with rare sunny weather. On my second round here, after dedicating some time to walking, eating, and cutting my hair in the city, I can admit it's not as blah as I thought. It sure made me crave bright colors and folklore prints.

Photobucket
Photobucket

Dress - second hand Zara, scarf, gloves and jacket - H&M, boots - Target

Photobucket

אי אפשר בלי המלצות, אם כבר חזרנו לערים הגדולות. יש לי רק 2 היום, ושתיהן קשורות לאוכל. ללא ספק עוד אחזור לעיר ואמשיך לעדכן.

 1. סן פרנציסקו ידועה באוכל המעולה שלה, והמבחר אינסופי: ראשית, חפשו את המקום הקטנטן שנקרא Yo Yo's - לא רק בגלל מרק האודון הטעים והסושי הטרי, במחירים מצחיקים ביותר, אלא גם כי החיפוש אחריו יביא אתכם לאחד האזורים היפים בעיר - Jackson Square, שכונה שכולה גלריות ובתי עסק חמודים. אם כבר אתם שם, למה שלא תקפצו לבית הספר של Aveda - חברת טיפוח השיער האיכותית שמחזיקה במוסד לימודי בעיר ומציעה תספורת וצבע זולים בחצי (בחצי!!) מכל מקום אחר, הודות לעובדה שסטודנטים עושים את העבודה. אה, ויש גם מסאז'ים ב-40 דולר לשעה, ללא ספק המחיר הזול שראיתי בארה"ב. לא מצאתי תור בזמן, אבל נראה שווה מאוד.

2. מה שלא תעשו, תעצרו ליד ה - Creme Brulee Cart וקנו לכם מיני קרם ברולה ששורפים במקום. זה אדיר. זה מרגש. זה מתוק. זה חדשני. זה זה.

I can't skip some "to do" pointers if we're back to the big city. I got only 2 this time, and both of them have to do with food.

1. I stumbled upon this place, Yo Yo's, and can't help by recommend it. Not only the Udon soup is cheap and the suahi fresh, this tiny place will also bring you to one of the prettiest neighborhoods, around Jackson Square. Plus, it's close to Aveda's beauty school, where you can pamper yourself for a price much cheaper then everything else. Couldn't find an appointment on time, but I'm sure it's worth it.

2. Whatever you do in town, please make sure you eat a mini brulee, burnt on the spot, the Creme Brulee Cart. It's delicious. It's innovative. It's little. It's the thing.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...