Friday, October 26, 2012

Oh, Arizona: Part 2


כשמטיילים, פוגשים מטיילים אחרים. רובם לא "תיירים" טיפוסיים, בלי מלונות מוזמנים מראש וטיולים מאורגנים, ועדיין - חלק ניכר מהם דבקים במסלולים מוכרים עם שמות גדולים. בארה"ב, הגדולה כל כך, זה נכון כפליים - פארק יוסמיטי! סן פרנציסקו!! הגראנד קניון... וכן הלאה. לא כולם מצליחים לקחת צעד הצידה וליהנות מההפתעות הפחות מיידיות שאמריקה מצטיינת בהן לדעתי. אריזונה, מדינה שיש בה כל כך הרבה יותר מהחלק הדרומי של הגראנד קניון, היא המקום האידיאלי ליצירתיות תיירותית עם קצת יותר תעוזה.

Traveling, you meet all kinds of people. Some of them are not your average tourist - no fancy hotels and pre-booked tours here, but still, somehow, they tend to stick to the big names and the highlighted parts of the Lonely Planet. Yosemite!! The Golden Gate Bridge!! The less immediate, the less glorified parts of the  US, a country so rich with little quirks, are often overlooked. Arizona, a state with so much more than the Grand Canyon to it, is a great place to start practicing "off the beaten path" tourism.

Photobucket
בכל התמונות: אנשים מחופשים במלוא הדרם

צעד ראשון: פסטיבל בהפתעה / Surprise Festival  

פיניקס, בירת אריזונה, היא עיר אפרורית למדי, שמתנחמת בעיירת הסטודנטים שלה, Tempe. שם יש כמה ברים מצטיינים, מסעדות כאילו-טובות ומדי פעם, אירועים כמו Tour De Fat. הפסטיבל הנודד במימון הבירה הבלגית Fat Tire מנסה לקדם אג'נדה ירוקה וידידותית לסביבה בדמותם של אופניים (במקום רכב, כמובן - מאוד מציאותי בארה"ב), אבל כל זה שולי לתחפושות, לשתיית הבירה המוגברת ולהופעות, שליום אחד הופכים את המציאות העירונית למיני Burning Man. הפסטיבל נוחת מדי שנה בכמה ערים רנדומליות, ושווה חיפוש ולו בשביל לראות כל כך הרבה "אינדיאנים" במקום אחד. האינדיאנים האמיתיים באריזונה, כך שמעתי, נוטים להתגורר במקומות מרוחקים יותר מהציוויליזציה.

Phoenix, Arizona's gloomy capital, comforts itself in the presence of student town Tempe. There, some decent bars and pretentious restaurants may be spotted, and if a festival like Tour De Fat to happen, this will be the destination. An annual green-agenda bike celebration is mostly about funny costumes, too much beer and some great concerts. Worth the follow-up, if only to see so many "native Americans" in one place - the real native Americans of Arizona, so they say, tend to live a bit further from beer and music.

Photobucket
משמאל למעלה בכוון השעון: סוס צעצוע, הפסל של מרלין מונרו בפאלם ספרינגס, אוהלי טיפי באמצע שום מקום, שלט שובב

צעד שני: מוזריות בדרך / Roadtrip quircks

הכבישים באריזונה, אפילו כאלה שאינם Route 66 המפורסם, מלאים בהפתעות הומוריסטיות. שלט המכריז על "מטבח אמיש" שמוביל למסעדה מעופשת שאין בה שום תזכורת לכת המסקרנת, קריצות סקסיות או כאלה שמתכתבות עם התקוות של המטייל הממוצע ל"משהו אותנטי" (אוהלי טיפי? בבקשה), צריך רק לפקוח את העיניים. נכון, פאלם ספרינגס היא לא חלק מאריזונה, אבל זה בדרך (אם נוסעים מלוס אנג'לס) ולא יכולתי לוותר על מרלין מונרו הענקית.

Arizona roads, even the ones who don't go by the name Route 66, are dotted with funny surprises. "Amish" promises that lead to a little restaurant with none of the cult connection, sexy word-games and displays that cater to the traveler's hopes for "something authentic" (tipi tents? you got it), you just have to open your eyes and watch. Palm Springs might be not in the state (it's on the way though, if you start in LA) but I just couldn't leave out the huge Marylin Monroe. Epic.

Photobucket
למעלה: הצוות של בית קפה The Flat Iron בג'רום, למטה: ג'רום מקרוב ומרחוק

צעד שלישי: עיירות מקסימות / Little towns

כולם (טוב, אולי לא כולם) מכירים את סדונה - עיירת נופש עם כמה מהנופים היפים בארה"ב, שמפורסמת, למרות הנופים, בעיקר בזכות ריכוז החנויות ה"רוחניות" שבה. פחות מטיילים מכירים את כביש 89A, שעושה מין לולאה מסדונה ומטה וטומן בחובו (כן! ממש "טומן", אין מילה אחרת) נוף עוצר נשימה ממש, בדידות מופלאה, וכמה עיירות שלעצור בהן מרגיש כמו חשיפת סוד כמוס. אנחנו עצרנו ב - Jerome, עיירת כורים עתיקה עם אוכלוסייה של כ- 400 איש שבימים אלה מתפקדת כמרכז אמנות ובילוי לאנשי הסביבה. קטנה, משעשעת ומסודרת על גבעה, זו היתה אחת הנקודות המרגשות בטיול הזה. גם Prescott, עיר גדולה יותר עם כמה חנויות יד שנייה מעולות (באחת מהן נקנה החליפה עם הנקודות מהפוסט הקודם) מרגישה כמו תגלית.

Everyone knows Sedona, the spiritual hub and the scenery, etc. Fewer people are familiar with road 89A, that loops from Sedona back to road 40 and overlooks some of the most breathtaking views I've ever seen. Aside from the lonely, beautiful hills and valleys, the road hits some pretty cool towns. Jerome, an old mining tow and now the artsy, funky weekend getaway of the area (only 400 population on a week day) has an eery, secretive feel to it, and it's simply a must. Prescott, a bigger, slightly more urban town with some awesome dive bars and second hand stores, also provided one or two unforgettable moments.  

Photobucket
משמאל למעלה בכיוון השעון: סמל תרבותי, הניגודים של Muntezuma Well, המדבר בשיאו, הגרנד קניון
ולבסוף, הטבע / And finally some nature

אחרי כל זה, ועוד לא התחלתי לגרד את קצה המפה, חייבים להודות שאריזונה נהדרת גם באופן טבעי, ללא כל הגימיקים. הכבישים, שעוברים במדבר שטוח המאפשר לראות עד ההרים, הגרנד קניון המלכותי, ה - Oak Creek Canyon המהפנט של סדונה, ועוד כמה הפתעות - ביניהן האתר המקודש והמרגיע מאוד Muntezuma Well, כל אלה משלימים את התמונה והופכים את אריזונה למדינה מושלמת למדי - למי שלא מחפש משהו גרנדיוזי, מפורסם ויקר, ומוכן להסתפק בסתם קסם.

And after all, there's no escaping the natural treasures. The desert, open as far as the eye can see, the overwhelming Grand Canyon, the unbelievable Oak Creek Canyon of Sedona, calmer and more accessible, and a few more gems, such as the sacred Montezuma Well, all join to make Arizona a pretty perfect state - for someone who's not into big and famous, but willing to compromise for simply pure magic. 

Monday, October 15, 2012

Oh, Arizona: Part 1


בטיול הזה אני קונה לא מעט בגדים. רובם ככולם יד שנייה, שכן המגוון וערבוב הטעמים פה לא מפסיקים להפתיע, וזה הרבה יותר כיף מלהיכנס ל - Target או לבוטיק כלשהו. פתאום, בגדים ללא סיפור לא ממש מעניינים אותי. בדיוק כמו שערים גנריות לא מרתקות מספיק. על כביש 89A, שעובר באריזונה בין סדונה, ג'רום ופרסקוט, יש לעומת זאת מקומות מדהימים ומלאים בסיפורים ותוכן. לא רחוק משם, נמצא Route 66 ההיסטורי, ששופע דוגמאות של אמריקה "של פעם". השילוב בין חליפת המשי הזו, שקפצה לידי בחנות קטנה בפרסקוט, לנופים של הכביש והיום הסגרירי, היה כתוב מלמעלה.

On this trip, I buy and buy clothes. Big surprise. All of them, somehow, end up being second hand - clothes with no stories don't interest me here, in the same way generic cities don't cast magic on me. On road 89A, which connects Sedona with Jerome and Prescott, on the other hand, can be found some of the most magical, unique and authentic places. Not far from there is the historic Route 66. The combination of the silk polka-dot suit I found in Prescott, with the memorabilia and the weather that day on the route, was written in the American stars.

Photobucket
Photobucket
Photobucket
Photobucket

באנגלית יש מילה מיוחדת לבגדים כמו החליפה הזו - whimsical. כשמדדתי אותה, לעיני המוכרת המקועקעת, הרגשתי מיד כיצד אני עוברת מנטאלית לעשור אחר, לדמות אחרת, בוהמיינית ושקועה בתוכניות יצירתיות. מעולם לא ניסיתי את טרנד החליפה שהולך ומשתלט על החורף - זוהי ההיכרות הראשונה שלי איתו. ופוסט הזה, למי שעוקב, יהיה ההיכרות הראשונית שלכם, והקדמה, לתאור מורחב יותר של אריזונה, המדינה שכבשה את ליבי.

This suit is what you'll call "whimsical". When I tried it on, while the heavily tatooed salesgirl gazing at me, I immidiately felt as if I'm transported to another age, another character, bohemian and creative to no end. This would b my first encounter with the suit trend, which somes upon us this winter. And this post will be YOUR first encounter and into to a bigger post about Arizona, the state that stole my heart. 

Monday, October 1, 2012

California - 5 things to know


כמות זהה לימים שביליתי בפורטלנד אני סוגרת כעת בדרום קליפורניה. תסלח לי סן פרנציסקו, אך כשאני אומרת "קליפורניה", כשכולנו מגלגלים את השם הזה על הלשון, לא הערפל והיערות (המדהימים, אגב) של צפון המדינה עולים בדמיון. הקליפורניה שאני מכירה וחוזרת אליה זו הפעם השלישית היא שמשית, "זורמת", עם דקלים רזים כמו התושבות שלה, קלילה ומתפצפצת כמו הפראפוצ'ינו של Starbucks. בניגוד לפורטלנד, לא צריך לשכנע אף אחד להתאהב בה - האימג'ים של קליפורניה מוכרים היטב לכל מי שאי פעם ראה סדרה אמריקאית, מזמינים וסקסיים. תרשו ליי להציג את הגרסה שלי לחלום הזה - 5 דברים שחשוב לדעת על קליפורניה.

1. תרבות חופים

מדהים כמה מזג אוויר משפיע על האופי והוייב של הסביבה. חם כאן ולוהט, כמו בתל אביב מינוס הלחות, וזה מכתיב קצב חיים נינוח ורגוע במיוחד, שמתרכז סביב עשרות החופים והמפרצים שנמצאים בסופה של כמעט כל שכונה בה יצא לי לבקר. מה זה אומר? ראשית, אובססיה מקיפה לכל מה שקשור, ולו בעקיפין, לאוקיאנוס.

Photobucket
משמאל לימין בכיוון השעון: אדי, שותף מגניב בדירה שהיה סבלני מספיק כדי לקחת אותי לטיול קייאקים
היילי, שותפה לשעבר וחברה מעולה,
אני וקצת דקלים (תאמינו לי שלא רדפתי אחריהם - הם בכל מקום)
היילי והחבר של נאנו, במטבח..... שזופים ושמחים

במקום הראשון ממוקמת כמובן הגלישה, לה מוקדות שיחות שלמות בנות שעות, אחר כך מגיעים הקאייאקים, החתירות למיניהן, יאכטות וספינות דיג וסתם שחיה צנועה. אין לך סירה/קייאק? יש חבר של חבר שמכיר מישהו שיש לו. לחוף מגיעים באופני קרוזר צבעוניות (שאף אחד לא מפחד שיגנבו - הרי לשכנים יש בדיוק כזה), על סקייטבורד או על גלגיליות, כך שהלוק המחוטב והשזוף של התושבים בלונג ביץ', העיירה בה ערכתי את התצפית המלומדת, הוא אך הגיוני.

2. פיש טאקו ושות'

בחום הזה ההמבורגר הכל-אמריקאי נדחק הצידה לטובת ההתמכרות החדשה שלי - ה - Fish Taco (ראו סעיף סן דייגו עם המלצה מעולה, ובקרו גם באתר המעולה של Roe לונג ביץ'). מדובר בסה"כ טורטיה דקה עם ירקות, רוטב מיוחד ודג צלוי, או טיפה יותר אלגנטי - שרימפס או טונה אדומה, אבל זה בדיוק מה שמתחשק לאכול כאן. בירות, אבוקדו ואייס קפה צצים מדי יום, מלווים את קלישאת האוכל הבריא שקליפורניה הרוויחה בכבוד. ללא גלוטן, טבעוני, צמחוני, גריל עסיסי עם "כאילו בקר", בשיא הרצינות - כל זאת ועוד במרחק יריקה מהבית.

Photobucket
משמאל לימין בכיוון השעון: ארוחה צמחונית עם הבוריטו המסורתי, אנדרטה יוצאת דופן לפחמימות, חטיף מהיר על החוף
אולי בזכות שיגעון הספורט והבריאות, או בגלל הוליווד, מי יודע, קליפורניה הדרומית מתקפלת בחן מול התרבות הכל-אמריקאית שאני אישית מתה עליה, זו הטראשית, המשמינה והחד-משמעית. זו מדינה בתוך מדינה, קצת כמו תל אביב, שוב, וטוב הטעם שולט כאן בכל, מהמסעדות עד חצרות הבתים ומכוניות. יש בכך לא מעט פוזה, אבל גם אווירה ממכרת של איכות חיים. אהבת הבילוי, השימור העצמי והחקר הפנימי כאן (שיחות טלפון מתחילות ב"יש לי פרויקט", שיחות נפש מתנהלות לאור יום) מרחיקת שמיים, והשמיים כחולים במיוחד.

3. אפס מאמץ

התמונות שבחרתי מבהירות מה הם הפריטים ההכרחיים כאן. משקפי שמש ומכנסי ג'ינס גזורים, זה חובה. מכנסי יוגה. אוברול פרחוני, או משהו פרחוני וקליל שלא שוקל כלום. חולצה משובצת. בעקרון, הטריק כאן הוא להתרברב בגזרה עד כמה שאפשר, מבלי להיראות כמו פריחה. זה מצליח לחלק מהנשים, ומי שלא ניחנה בטעם עלולה ללכת על כל הקופה ולהשתפץ באלפי דולרים.

לעומת שפע היוגיסטיות, האצניות וההיפיות, כמעט ואי אפשר להיתקל באישה על עקבים כאן במהלך היום, וכל הצלליות זורמות, קלילות ונטולת מאמץ נראה לעין. עם זאת, כשסלון שיזוף ו"ספא מניקור" ומספרה נמצאים כמעט בכל בלוק, יהיה נאיבי לטעון שהקליפורניות לא מתאמצות.

Photobucket
מוכנה ליוגה: עם מכנסיים של Nike ואופניים שאולות

הן פשוט משלבות בלוק שלהן אלמנטים רגועים, ומסתירות היטב את מאות הדולרים שהולכים על תחזוק הפרסונה ה"שפויה" שלהן. בערב, כל החוקים האלה בטלים והשמלות הופכות צמודות והליפסטיקים לוהטים.

4. סן דייגו

אני חייבת להודות שהחיים הטובים בלונג ביץ' כל כך הרפו את שרירי הטיול שלי, שלא ממש נסעתי ללוס אנג'לס ורק נתתי לאנשים להסיע אותי, מחוף לחוף, מעיירה לעיירה. מה שכן הצלחתי לעשות זה לצאת ליומיים לסן דייגו, העיר הגדולה כי דרומית כאן. וסן דייגו התגלתה כהפתעה מקסימה. שקטה וקולית כמו פורטלנד, שמשית וחמימה כמו יתר הדרום, עם אטרקציות תיירותיות שמנגנות על על בלוטות ה - "אווו.... זה חמוד!".

Photobucket
סן דייגו: העיר העתיקה והפארק

Balboa Park - פארק אומנות שמתכתב עם ברצלונה, העיר הישנה - כל כולה חנויות "עתיקות" ומוכרים מחופשים, הפיש-טאקוס הכי טעימים ב - Fish Shop והמלון העתיק והמפורסם Hotel Del Coronado שכיכב באחד הסרטים האהובים עלי, Some Like It Hot - כל זה בעיר אחת! פלוס, אחת השקיעות הכי יפות שיצא לי לראות כאן ב - La Jolla Cove. תוסיפו לכך אל העובדה שסן דייגו פחות מנייריסטית מיתר דרום קליפורניה, ותקבלו יעד מושלם.

5. מכירות חצר

תשכחו מקניונים ובוטיקים, למרות שהם נהדרים כאן. במזג האוויר הנעים ועם הבתים המרווחים, הספורט האמריקאי הלאומי - המכירות הביתיות, מגיע למימדים פנטסטיים. התמזל מזלי והכרתי כאן גברת עניינית שמתמחה ברכישת תקליטים, ויחד איתה הסתובבתי בין בית לבית במשך 6 שעות במהלך שבת אחת, בודקת מה יש לאנשים להציע. הריגוש מובטח - בחורה אחת הניחה על הדשא ערימת בגדי וינטג' מטורפת, אצל בחורה אחרת, לעומת זאת, בלטה בכיעורה שמלת סאטן וורודה, והמחירים משקפים נאמנה את  הקלשיאה "כמעט חינם". דולר לפריט, למשל.


Photobucket
לכאן צעצועים מגיעים כדי להימכר בגרושים לילדים של השכנים

לא צילמתי בגדים, אבל זה מכוון - בקרוב מצפה לכם וידאו שאערוך במו ידי, המוקדש למכירות ביתיות! ובינתיים, אמשיך לעבוד על השיזוף, עד שהשמש תחליף מדינה. והיות ואני יודעת שזה לא יקרה, קרוב לוודאי שאני זו שאעבור הלאה. נתראה! :)
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...