Thursday, August 26, 2010

Smooth sailing


"Your blog is very nice, but why don't you ever smile?", asked a friend on Facebook. I dislike smiling in photos, but lately my pictures indeed show an unreasonable lack of emotions which covers for panic. Help. I'm starting to bore myself and you, I'm afraid. I'm addicted to the pleasant feeling of a non-clingy dress, and to the comfort of open flats. Jeans, shorts or high heels, anything body-con, is not an option. Lucky for me, this leads to sane and good-for-next-year shopping.

"הבלוג שלך מאוד יפה, אבל למה את אף פעם לא מחייכת?", שאלה אותי ידידה בפייסבוק. אני לא אוהבת לחייך בתמונות באופן כללי, אבל באמת הצילומים האחרונים שלי אומרים חוסר אמוציות קיצוני שמסתיר פאניקה. הצילו. אני מתחילה לשעמם את עצמי ואתכם. התמכרתי סופית לנוחות ולנחמה שבשמלות קלילות ונעליים שטוחות. אני לא יכולה לכריח את עצמי להשתחל לתוך ג'ינס או להרוס לעצמי את היום באמצעות נעלי עקב. לפחות יוצאות מזה רכישות חדשות שיאריכו שנים.

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Dress - Springield
Shoes - Disco Rosso
Cardigan - Iluchka
Necklace - Miss Minsky

Stripes usually look fancier than their worth, and this easy-going dress fits right into this rule. I can not get enough of nonchalant dresses of this sort, an being tired of the one-dimensional look of summer, I added on a cardigan by one of my favorite designers, who sadly closed her shop this month. A tribute will follow. As for the new flats, they are the latest honorary members of the growing collection of "quality flats, not Havaianas". Next time, I took a vow, I will make sure to be photographed with pants.

למי שמתעגעת לימי המשביר (אני לפעמים - נדידה בין דוכני Xsara וקוסמטיקה אחרי יום מתיש בבית ספר....), בטח תשמח לבקר ברשת "ספרינגפילד", שגילתי רק בזכות משרד יחסי ציבור פעלתני שזנח אותה מאז. הסניף התל אביבי ממוקם בשדרת המותגים של הסנטר ומרגיש כמו "המשביר" בימיו הטובים - נטול קוהרנטיות, משעמם, טומן בחובו יציאות מפתיעות. הגעתי לשם בעקבות שמלה נוספת ששמתי עליה עין בקיץ, רק כי היא קרצה לי מחלון הראווה. אבל גם השמלה הזו, למשל, שעלתה רק 120 שקל בסייל, יכולה להתחרות בכיף ב"שרה בראון" ו"רוס אובאטה" ושייכת לקטגוריית הפריטים שאהובה עלי במיוחד - "אה, מאיפה זה, אמרת? לא נכון". בכלל, הגעתי למסקנה שכל דבר עם פסים נראה בהכרח יוקרתי יותר ממה שהוא.

היות ואני מכחישת קיץ סדרתית, צירפתי לביקור הזה בהשקת קולקציה של מאיה נגרי (זוהי רשפון מאחורי) קרדיגן טריקו של אחת המעצבות האהובות עלי בכל הזמנים, אילנה ברונשטיין, שסגרה החודש את החנות שלה בגן החשמל, ועל כך בהמשך. שני גווני המשבצות, תסתכלו טוב טוב, הם בגדר גאונות. דיברנו על פסים, אמרנו רכישות שיאריכו שנים... חברי העור הירוקים החדשים האלה מתווספים לקולקציה ההולכת והמתרחבת ששמה "כפכפים שאינם הוויאנס", כי הבנתי סופית שאינני מסוגלת ללכת בקיץ בשום דבר שאוחז לי ברגל. שקלתי לרכוש בכמה צבעים, כמו שבחורות שכתוב עליהן במגאזינים תמיד עושות, אבל התקמצנתי. בפוסט הבא, אם או בלי כפכפים, נשבעתי לעצמי להצטלם עם מכנסיים.

Monday, August 16, 2010

Oldies, but goodies


I'm very exited. Finaly, a post which justifies this blog's name. The two pieces I paired up for the presentation of French Connection have cost me absolutely nothing. Nothing at all. It's interesting to choose them to go see pretty pricey items, the feeling is quite Robin Hood-ish.

אני מאוד מתרגשת, כי סוף סוף לפניכם פוסט שמהותו מקדשת את שם הבלוג. שני הפריטים שהוצאתי להשקת קולקציית סתיו-חורף 2010 של French Connection (לא, אינני בלוגרית להשכרה של המותג הזה, שמוזכר פה בפעם השנייה - את דעתי על המותג ועל הקולקציה תוכלו לקרוא כאן), לא עלו, ואני חוזרת, לא עלו לי שקל. ולא חצי שקל. מעניין ללבוש מציאות לפרזנטציה שמציגה פריטים בכמה מאות שקלים טובות, התחושה היא רובין-הודית לחלוטין.

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Dress - found
Shoes - Vivian Vestwood for Melissa, found
Pendant - Keren Wolf

I found these shoes on the pavement near my house. I abruptly stopped my bike ride and looked at them - I guess it was one of those moments when you realize how much you like STUFF - and picked them into my basket. One of them was torn, and I brought it to be fixed. As I've done with the dress, which I found at a "give-and-take" fair, for free. I have no idea who would've given a dress like this away, but it's a fact - here I am, with new Melissa shoes and a gorgeous dress. And if this could be a message, I'd say: don't leave forgotten items of clothing and shoes lying there alone. They are the broken toys of adulthood :)

מצאתי את הנעליים האלה על המדרכה ליב הבית שלי. רכבתי על האופניים, ראיתן אותן בזווית העין ועשיתי עצירה חדה. אני מניחה שזה אחד הרגעים האלה שמגדירים עד כמה את (או אתה) אוהבים פריטים. לי לקח בדיוק חמש שניות לאסוף אותן אל הסל, מבלי לשים לב שאחת מהן קרועה מאחור. מה אתם הייתם עושים?! אני הבאתי את הנעל לתיקון, והנה- נעלי מליסה מעוצבות. את השמלה המהממת הזו מצאתי בשוק "קח-תן". קיצרתי, הידקתי, התחרה הכחולה הזו חד פעמית, אין לי מושג מי יכל למסור שמלה כזו, אבל עובדה - והרווח כולו שלי. ואם יש כאן מסר, הוא יהיה כמובן - אל תעברו בשקט ליד פריטים עזובים. הם הצעצועים השבורים של הבגרות :) חדי העין יבחינו גם בצבע הלק האפור שאני מנסה. עוד לא החלטתי.

Monday, August 9, 2010

Day DIY


שימו לב, על ההמתנה הארוכה אני מפצה בפוסט מיוחד. בוקר: אל תהיו מופתעים, אבל גם בתעשייה הקטנה שלנו מתקיימות מדי עונה תצוגות אופנה. מבין כל אלה, התצוגה של"קסטרו", שמכה פעמיים בשנה בנמל תל אביב, היא בעיני רבים האירוע של השנה. ללא ספק "קסטרו" מובילה מבחינת הגודל וההשקעה. כולם מגיעים, הדוגמניות אינן ישראליות, הדוגמנים בטח שלא (מה שאומר גובה, לוק אירופאי, פחות מייק-אפ) והאנגר חשוך כמו ב - FTV. בשפה פשוטה, אפשר לומר שעבור העיתונאים התצוגה של "קסטרו" היא המבחן האולטימטיבי - במה שהגעת לשם, תיזכר לאורך כל העונה, או כך לפחות כולנו חושבים. החרדה היא גם זו שגורמת לרבים מהקולגות להבריז, כי למי יש כוח לנסוע לנמל בשעת בוקר מוקדמת ולשאת בכל הלחץ הזה לגבי האוטפיט? בגלל הלחץ, אין סיבה אחרת, לא התעוררתי בבוקר התצוגה לצלילי השעון המעורר. בחצי השעה שהייתה לי להתארגנות והגעה, עשיתי את הדבר האולטימטיבי - התחכמתי.

Photobucket
Photobucket

Dress - DIY Castro skirt
Shoes - החשמל 15
Necklace - Golf

פעם הייתה לי חצאית מקסי מעטפת של "קסטרו" שנגנבה, יחד עם המון דברים, בנסיעה לאילת. קניתי אותה שוב ולבשתי עד שמראה "בת האיכר" לא נמאס עלי. בעזרתה של תופרת מקסימה ביהודה הלוי, החצאית עם הרקמה הנהדרת הפכה לשמלה! בגד ממוחזר של המותג לתצוגה? בעיני, מחווה נחמדה. הגזרה הזו, A רפויה, אהובה עלי במיוחד, אבל הנמל מכתיב חוקים משלו, ולכן צירפתי חגורה. כדי להוסיף חטא על פשע, צירפתי גם שרשרת שקיבלו רק יום לפני כן בפרזנטציה של "גולף" וכמובן אף אחד לא העז להופיע איתה בפומבי.לנצח את השיטה, אמרנו?

Sunday, August 1, 2010

The big steamer


It's no big news - summer has reached its' nasty peak. Everyone knows heat makes you go irrational, and I guess heat is what made me get off the bus at the Ramat Aviv mall, which entertained me through my university years, on my way home. I wandered straight into French Connection, the only thing this mall holds exclusively. It is a pricey chain, sure, but being confined to cool air-coned malls for the last months made me crave a change, and the range there is slightly different from your usual Zara and such. And then, this happened:

אין זה חדש שהחום חצה את כל גבולות הסביר. זה בטח לא חדש שהחום משבש את ההגיון. זה בטח החום שגרם לי לרדת השבוע מהאוטובוס בקניון רמת אביב, בדרך חזרה מקרית שאול, המתחם הבא למדור, שיופיע בקרוב ב"סגנון". זו שכונה מוזרה ומרתקת, קרית שאול, אך בחזרה לנושא - ירדתי בקניון רמת אביב ונכנסתי ישר ל - French Connection, שכן זו הרשת היחידה, למיטב ידיעתי, שקיימת אך ורק בקניון שבידר אותי לאורך כל האוניברסיטה. נכון, זו רשת יקרה במיוחד. אבל סגר הקניונים שהקיץ הזה מעביר אותי גורם לתחושת מיאוס כללית והשתוקקות למשהו שונה, שעוד לא ראיתי, מיששתי ומדדתי - לכן מצאתי את עצמי מתעכבת ליד מדפי ה- connection בתשומת לב יתרה. ואז, כמובן, זה קרה:

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Dress - French Connection
Flip-flops - Salvatos
Earrings - Accessorize

Have you ever bought something, shoved the clothes you came in into the bag and walked out of the store in the brand new purchase? This was the case here, an instant crush. It's not my favorite thing, displaying my cleavage here, but it's for a good reason - just look at the detailing  at the crazy fabric, and I haven't mentioned the fact there are tiny bells on the strings that make a pleasant sound during motion. A friend once told me she listened to one U2 CD so extensively, she ended up breaking it, so fed up she was. I fear a similar effect, and monitor the usage of the dress, which is the topping of my summer list. On this occasion, I'd also like to demonstrate my other obsessions - the golden flip-flops and feather earrings  The dress, btw, was 50%, otherwise we wouldn't be here. There's only so much can be done for love.

קרה לכן פעם שקניתן משהו, דחפתן את הבגדים שהגעתן איתם לשקית ויצאתן מהחנות עם הרכישה החדשה עליכן? ובכן, זה היה המקרה, של התאהבות מיידית וגורפת. לא שאני אוהבת להדגים את המחשוף שלי, אבל זה למטרה טובה - תסתכלו על הדיטיילים הקטנים האלה, על הבד המדהים שאכן שונה מכל הפרחים וההדפסים שבסביבה, ועוד לא הזכרתי את העובדה שהפעמונים הקטנים על השרוכים מצלצלים בעדינות בזמן הליכה. חברה שהייתה לי פעם סיפרה לי שהקשיבה לדיסק מסוים של U2 בכזו אובססיביות, שבסוף ריסקה אותו כי לא יכלה יותר. אני נזהרת מגורל דומה וממתנת את לבישת השמלה הארוכה והנוחה הזו, למרות שהיא - ורק היא - נמצאת עכשיו בראש רשימת הקיץ. זו גם הזדמנות להדגים את האובססיות הנוספות שלי - כפכפי הזהב שהזכרתי כבר, ועגילי נוצות. השמלה, אגב, הייתה ב-50% הנחה, אחרת לא היינו כאן. מדדתי גם מכנסיים סופר-נוחות ומרווחות מאותו הבד הממכר, שהתגלו כמשמינות ונדחו על הסף. לשיקולכן.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...