Monday, December 12, 2011

All I want for Christmas: Books


Everybody knows I'm posseding a fondness towards "Christmas spirit", to the horror of my Jewish friends. The presents, the lights, the family tradition (in my childhood remarked by a huge tree in the living room, sort of a phallic symbol of the Russian man's capability, if you will) - all of this speaks to me greatly, and every year I find myself wishing I lived in some "ultimate Christmas gift guide". Well, sinse empty wishing is so 2011, I've decided to go forward with my own presents guide - to myself, that it. Part 1 is dedicated to 10 most desired non-fiction books.
Books for New Years

1. Helmut Newton "Polaroids" - the latest by the greatest.

2. Scanwiches, the book - a long awaited creation by my all-time favorite website.

3. The Perfect Imperfect Home by Deborah Needlman - as if it was created especially for me.

4. Luxe Guides to New York and Chicago - for my big America 2012 trip.

5. Brazilia Style - recomended by Elle Britain gift guide, and as I have a Brazilian flatmate, I
happily accept. Plus, the cover is super-funky.

6. What To Wear Where - a fun book by another one of my favorites.

7. Jamie Does.... - Jamie Oliver, you gotta love him, does Swedish, Moroccan and other yummy
recipes. There's no saying no to that.

8. Terryworld - not the newest book out there, but it has naked Terry Richardson on the cover.
'Nuff Said.

9. I Like You: Hospitality Under Influence by Amy Sedaris - I wanted this for a long time, coz
there no other book referring so briliantly to my hosting fears.

10. Bals: Legendary Costume Bals of the Twentieth Century - despite the long name, included in
the gift guide of Instyle and tickles just the right magic - buds.

Thursday, December 8, 2011

The animal in me


A funny title, perhaps, but when it comes to leopard prints, all my good logic runs dry and I become utterly obsessed. A stylist told me recently leopard can never look cheap, but if you opt for a golden item - pay the high price or risk looking like a wannabe. I'm not sure I agree, but one thing for sure, leopard print is so god damn festive.

כותרת משעשעת, אולי. עם זאת, כשעסקינן בהדפס המנומר כל הגיון אוזל מתאי המוח שלי ואני הופכת לטיפשה מנומרת, וכמה טוב שכך. לא משמן שמעתי סטייליסטית כלשהי אומרת שפריט מנומר, גם אם נקנה בעשרה שקלים, לעולם לא ייראה זול, ולעומתו פריט מוזהב חייב להיות יקר, אחרת ייראה אומלל. לא יודעת מה אני חושבת בנושא, אבל לדבריה של הסטייליסטית אוכל להוסיף כי פריט מנומר, כמעט תמיד, הוא חגיגי.

Photobucket
Photobucket

Dress - Zara
Boots - Mango

The pictures could have been taken, if I wanted to go the orthodox way, with Bar Rafaeli, since the dress was taken to the Especially Escada perfume launch, Rafaeli being the face of it and all. But the dress had me doing her way. A cheap thrill, no doubt (less then 50$), but nevertheless a fancy one.

החברה שצילמה את התמונות הזדעזעה מההתעקשות שלי לדגמן על רקע של גדר קרועה במקום להצטלם, כמו ילדה טובה, עם בר רפאלי על רקע הוורדים באירוע השקת הבושם של אסקדה. אבל השמלה המנומרת עשה בי שפטים. המגפונים, מגפוני זמש עם עקב מחודד, נקנו אי שם בצבא והופתעתי לטובה מהתגובות הידידודתיות שהם עוררו. ובאשר לשמלה - 200 שקלים, וכל העושר המזויף הזה שלכן. הבטיחו את מקומכן בהיכל התהילה לפני שהחורף נגמר.

Tuesday, November 29, 2011

It's Fashion Week: Part 2


So, after Tel Aviv Fashion Week was over (that pot was in Hebrew, sorry guys), the most important thing left is the archives of people in their best clothes, being right on trend or failing miserably. I, personally, had a few thoughts about getting dressed for the occasion. At first I though I must stand out. Then I fled to black. Then I thought - at least I must have killer shoes.

אז אחרי שכל הנאומים נרגעו, וכל הסיכומים סוכמו, מה שבאמת חשוב זה התמונות המסוגננות שנשארו בארכיונים - מי לבש מה, מי פספס ומי קלע. לא ככה? אני , אישית, חוויתי התלבטויות רבות לגבי מלתחת שבוע האופנה. בהתחלה חשבתי - לבלוט בשטח!! אחר כך נבהלתי - להצטנע!! חשבתי צבע, חשבתי שחור, חשבתי הדפסים וחשבתי פרווה סינטנית, אבל דבר אחד היה ברור לי מעל הכל - נעליים מגניבות. ואלה התוצאות:

Photobucket
Photobucket
Photobucket
Photobucket

Day 1: Rhus Ovata Dress, Antylope shoes
Day 2: Iluchka dress, Lanvin for H&M jacket, Zara shoes
Day 3: Zara skirt, Primark jacket, Ido Recanati top, O-shan jewellery

So I think overall, I did pretty good. Although the crazy prints mix was kept for a better occasion, I tried not to be boring and at least amused myself with some color and those sweet metallic shoes. Till' next fashion week...

הנעליים של זארה, בוורוד מטאלי, ללא ספק הפכו את יתר ההחלטות לקלות יותר. זה הלך בערך ככה: ביום הראשון הלכתי על לוק "מתוחכם", עם שמלת המשי הנפלאה הזו ומגפיים קצת גבריות. ביום השני והשלישי חזרתי לעצמי עם נפחים, תחרה, זריקת צבע וג'קטים יעילים וכיפיים. הצבתי לעצמי מטרה לא להתלבש משעמם, ונראה לי שעמדתי בה, ועם זאת גם לא ערבבתי הדפסים בטירוף ובטח שלא דגמתי דיור וינטג' או משהו בסגנון. בכך הכל אני מרוצה. נתראה ב"פאשן וויק" הבא..... 

Saturday, November 26, 2011

It's Fashion Week: Part 1


שבוע האופנה. שמעתי את צירוף המילים הזה פעמים כה רבות בזמן האחרון (לפעמים בגרסה הבינלאומית - "פאשן וויק"), שלכתוב אותו עכשיו מרגיש אוברדוז. ובכל זאת - הוא מאחורינו, שבוע שהיה למעשה שלושה ימים עמוסים בתצוגות, אוהל טיפה קטן מדי, מגוון שפות שנשמעו במתחם התחנה ואווירה שמחה ומרגשת.

זה הזמן לומר שהנטייה הישראלית להכות על הברך ולזעוק "גוועלד! פרובינציאליות!" תמיד עצבנה אותי, כי בה, ולא בשום דבר אחר נעוצה הסיבה לפרובינציאליות הזו שהזועקים כה אוהבים להתלונן עליה. גם אם קם לו אירוע שמנסה, לפחות על הנייר, להתעלות מעל הבנאליות, הישראלי תמיד ימצא בו פגמים, תפקודים לקויים ואישוש לכך שאנחנו עדיין (ובעצם לעולם לא) פריז, רומא או ניו יורק. העקביות הזו בה כל דבר נפסל על הסף והחרדה בה אנחנו מחפשים את הפאקים הקטנים הם סממני הפרובינציאליות הגדולים מכולם בעיני, ואת המחנה ההזה עזבתי מזמן. לחייך, להתלהב ולבנות במו ידינו את המיתוס המזיע סביב שבוע האופנה (מבלי לאבד פרופורציות או את חוש ההומור) - יותר משתלם. מה גם ששבוע האופנה הזה היה מקצועי יחסית, ואם לא סופרים את היסטריית קוואלי, גם די מתורבת.

כך, בלי ציניות, התייצבתי למתחם התחנה לעבוד בשורות Xnet במיטב בגדי, עם הרבה סקרנות ורצון טוב. באופן לא מפתיע, המעצבים שהכי אהבתי היו אלה שהשאירו מאחור את הפחד המזרח-תיכוני והציגו קולקציות קוהרנטיות, נאמנות לעצמם ומלאות בפאן ואמירה.

שלושת התצוגות הכי טובות: דורית בר אור, ששון קדם, שוגרדדי. כן כן - שלוש תצוגות מהנות, מלאות השראה, כל אחת בנישה שלה.

Photobucket
Photobucket
Photobucket

דורית בר אור, שאני לא נמנית עם עדת מעריצי הפרסונה שלה, גרמה לי לאכול את הכובע עם תצוגה מרהיבה, מוקפדת ויוקרתית למראה, על טהרת השחור והזהב (שילוב שאני סאקרית גמורה שלו). ששון קדם, מעצב שאני אישית לא התעמקתי ביצירתו קודם לשבוע האופנה באמונה שמדובר בגרסת אובר-סייז של אלמביקה, ריגש עם תצוגה אישית, אמיצה ומלאת דמיון (והכתבים היפנים התעלפו מהנפחים ומתיקי הענק). ושוגרדדי, תצוגה שרבים אהבו לשנוא, פשוט הצעידו שורה של דגמים ייחודיים וספציפיים מאוד, כאילו אומרים - זה אנחנו, עם הטריקו והקרעים. תתמודדו. אני התמודדתי יפה מאוד.

ההצלחה הכי גדולה: ההחלטה למקם את שבוע האופנה במתחם התחנה היפה, הנעים והאירופאי להפליא. והמינוס: הפחים והחתולים סביב :)

השיר הכי מוצלח: Ooops, I did it again בגרסת הקברט המקסימה של מקס ראבה שגרמה לי לחייך במהלך כל התצוגה של טובל'ה, ולא חיוך מזוייף כמו של הדוגמניות שצעדו על המסלול.

הדוגמנית הכי טובה: דפנה גה גרוט החמודה, שאהובה עלי עוד מימי ה"רווק" הכלה כמעט בכל התצוגות עם נוכחות צנועה אך מרשימה, הליכה מלאת עידון ולוק מקסים ואסתטי.

ההפתעה הכי גדולה: המלתחות המושקעות שנשלפו מארונות כולם, שהפיקו תמונות שלא היו מביישות את הבלוגים, שששש.... בפריז. באמת. היתר - בחלק ב'.

Thursday, November 17, 2011

I remember the summer


אין מאושרת ממני שהחורף כבר כאן רשמית. ברקים ורעמים הם המוזיקה המוצלחת ביותר שהופכת אותי ליעילה מהרגיל, גשם מוציא ממני כישורי סטייל שהיו רדומים בקיץ, והקור מדרבן אותי לאקשן. כן, ככה זה - אוהבי החורף מעטים אך נחושים הם. הדבר היחיד שמעציב אותי קצת שעונת המעבר החמקמקה כמעט ולא היתה לפני שנעלמה, ומה שמשמח שווקא הצלחתי לתפוס אותה.

Photobucket
Photobucket

Dress - Springfield

עכשיו, כשבחוץ גשם, הלוק הזה נראה רחוק בערך כמו הטיול האחרון שלי לתאילנד, אבל אין מה להתייאש - החורף כבר כאן, מזמן אתגרי אופנה חדשים, ובקרוב ממש אעדכן אתכם על שבוע האופנה התל אביבי. יש למה לצפות, ואולי כדאי לזכור שלפעמים "עונת מעבר" היא רק שם קוד.

Friday, November 4, 2011

Something for the soul


The winter is almost here, and meanwhile the weather is surprising, suddenly rainy or sunny. This is the time for experiments, brave statements and unique items. Such an item is the motivation behind this post - the maxi dress with the desert print.

החורף עוד שנייה כאן, ובינתיים השמיים מפתיעים ומרפים, סגריריים או שמשיים. זוהי ללא ספק "עונת המעבר" החמקמקה שמצריכה פתרונות יצירתיים, ניסיונות נרגשים ופריטים מיוחדים. הפעם, במקום קשקושים על מלון בראשית (שאולי יגיעו ביום אחר) אני רוצה להציג פריט כזה, פריט שאני צריכה להפעיל את כל הכוח הנפשי כדי לא ללבוש אותו גם בבית (זה שקר, כי אני לובשת אותו כעת) - שמלת המקסי עם ההדפס המדברי.

Photobucket
Photobucket

Dress - Insight
Sweatshirt - דליתי



I fell in love with this dress and soon after bought it - it just screams Australian nonchalance and cool, just barely sweeping the floor, fit for a girl who likes her extreme minis as much as her mild maxis. The top featured here I wore at the very first post here - just to show I do have clothes that last more then one season.

התאהבתי בשמלה הזו שכחלפתי על פניה בשנקין, ואז נתקלתי בה שוב בסניף דיזנגוף. נכון, אינסייט זה מותג לבחורות שאוהבות יותר חורים מבגדים (כך חשבתי) אבל השמלה הזו, כולה כותנה ונונשלנט אוסטרלי, היא בגדר גאונות גם עבורי, בחורה שאוהבת לגוון בין מיני קיצוני למקסי טבעוני. כאן היא מופיעה ברוח העונה, עם עליונית (מילה קסומה) שלבשתי בפוסט הראשון אי פעם בבלוג, אי שם במאי 2009. זה סתם להראות שאני מחזיקה בארון בגדים וותיקים יותר מלפני עונה. עונת מעבר משולבת, נוסטלגית ומאוהבת שתהיה לנו.

Monday, October 3, 2011

Portugese mash-up


לארוז לחופשה זה כמו לאכול סטייק טרטר נע - יש מי שמתאבד על זה בהנאה, יש מי שחרד רק מהמחשבה על זה. מי שנהנה לאכול סטייק טרטר נהנה ממנו יותר עם כל מפגש, ומי שסולד ממנו רק הולך ומעמיק את הפחד מהערימה הקטנה והאדומה. אני שייכת למחנה הנע, וכמובן - לקבוצת האנשים הזו שיכולה להתפייט על קיפול ואחסון כך שחצי מהבית יכנס למזוודה. עם הזמן, מן הסתם, חדוות האריזה רק הולכת ומתגברת, טריקים חדשים מומצאים, כלי אחסון חדשים מצטרפים לחגיגה (והפעם - תיק נסיעות לאיפור!) וכמות הנעליים שאפשר לקחת לחופשה בת 9 ימים מגלה גמישות קסומה. לפעמים זה מאתגר, לפעמים קל, ולפעמים - כמו בטיול האחרון, קל מדי. כי כשטסים ליעד שחלמת עליו כמה שנים טובות, פשוט בטוחים שחם ונעים שם, ולא צריך גרביונים ומעיל, הו אירופה הארורה. וכך גם היה.

Packing for a vacation is like eating a steak tartar, this pink, raw pile of meat. Sounds like an odd-ball comparison? Not at all: there are people who savor it and enjoy every minute of it, and then there are those who shiver at the mere thought. I belong to the raw group, and, accordingly, to the people who turn packing into art. As with steak tartar, packing gets better and better the more you do it. Of course, sometimes it's more challenging, sometimes dead easy. And it's the easiest when you pack for a destination you've dreamt about for years, with utter belief the weather will be just perfect. And so it was.

Photobucket
Photobucket
Photobucket
Photobucket
From the top: Diesel dress, H&M shorts and mexican bag,
Primark top and Zara skirt, Twentyforseven dress

אז מה עזר לי ליהנות עוד יותר מפורטוגל המופלאה? אוסף שמלות צבעוניות ומודפסות, כפכפים זרחניים ונעלי מליסה זרחניות לא פחות, חצאית לא פרקטית (טיפ מנצח: תמיד תארזו משהו לא פרקטי בעליל, משהו שעלול להתקמט או לא להתאים לכלום. ההנאה מובטחת) ותכשיטים צבעוניים. אוסף של חפצים לא מתאמצים, נעימים ושמחים, בדיוק כמו הנופים והאנשים של המדינה המקסימה עלי אדמות. גם העובדה שמזג האוויר באירופאי עשה נפלאות לשיער שלי לא הזיקה בכלל. חבל שיש דברים שאי אפשר לארוז בחזור....

So what helped me enjoy wonderful Portugal even more? A collection of lightweight dresses, fluoro-colored flipflops, a very unpractical skirt (my tip: always pack something highly "dangerous", something that might get super-wrinkly or wouldn't fit with anything. Guaranteed fun) and some colorful jewellery: happy, unpretentious items, just like the wibe and the people of the greatest country on the planet (for now). Plus, the fact the European weather did wonders to my hair didn't hurt. Too bad you can't bring some things back with you...

Saturday, July 2, 2011

Trinny and Susannah and me


Somewhere around my army service, I developed an obsession for esoteric British stars. Grahm Norton, Rubi Wax, Nigella Lawson and such, unbeknownst to anybody here but me. Trinny and Susannah were in this exclusive group, and when I got to meet them last week, at a press-conference for the annual Beauty City event, I was pretty hyped.

כמי שבילתה את רוב הצבא מול הערוץ המדהים דאז YES+, פיתחתי עם השנים אובססיה למפורסמים בריטיים, לרבות שחקנים שאף אחד חוץ ממני לא מכיר, גראם נורטון, רובי ווקס הג'ינג'ית, השפית נייג'לה לוסון (שמביטה אלי מדי יום מספרי הבישול שלי) וכמובן גם טריני וסוזנה. מה קרה בפעם ההיא שנתקלתי בנייג'לה ברחוב תוכלו לקרוא כאן, ועל מפגשי עם טריני וסוזנה במסגרת מסיבת העיתונאים של ביוטי סיטי, ממש כאן ועכשיו.

Photobucket

But nothing special (aside from the fact my sitting angle in the first row allowed me - and you - an unintentional peek into what I presume is their underwear range) happened. This couple is so wildly charismatic, that what you see on TV is pretty much what you get in real life. They talked, we asked question, we weren't allowed to be photographed with them. I asked what did they think of the Israeli high street, Trinny said some of it is shit.

ובכן, לא יותר מדי, מלבד זווית הישיבה שלי שאפשרה לי, ללא כוונה בכלל (ותודה לגברים בעלי העין החדה) הצצה בוטחת בליין המחטבים שלהן, כנראה. טריני וסוזנה, כוהנות הסטייל שעשו אצלנו תוכנית טלוויזיה דביקה, המונית ומעצבנת כמו התחנה המרכזית בקרית גת, מצויידות בכריזמה כל כך עוצמתית, שמה שרואים בטלוויזיה הוא בדיוק מה שתקבלו בחיים. שאלתי אותן אם הן התלהבו מהרשתות הישראליות וטריני אמרה שחלקן shit, עיתונאיות נוספות מלמלו משהו באנגלית מביכה, ולא התאפשר לי להצטלם איתן. הבונוס היחיד בכל העסק הזה היה כנראה העובדה שישבתי בשורה הראשונה ודגמנתי באופן אירוני שמלה של רשת רנואר.

Photobucket
Photobucket

Dress - Renuar
Shoes - Emanuel

I also, like Trinny, used to believe chain stores are shit (as opposed to royal vintage and designers) but, during my years as a fashion journalist, I developed the joy of finding unique and unlikely pieces on the high street into a professional sports. For example, this birdy dress, is pretty much perfect. Wondering what the British pair might have said about it, had they had the chance? I don't. When I fall in love with a dress, I'm immune (as with guys, I guess) to the critique of others. This is the best way to make choices, if you ask me.

גם אני חשבתי פעם, כמו טריני, שהרשתות הן שיט. אבל בשנים האחרונות, משובצות פרזנטציות של רשתות שונות, הפכתי את איתור הפריט הכי unlikely ברשת לספורט הישגי. תראו איזו שמלה שלפו לי ממחסני רנואר, זה פשוט חלום. גם ציפורים, גם צבע, גם סטרפלס. לו הייתי מתלוננת לצמד הבריטי שאני לא יודעת איך להתלבש, אולי הייתי זוכה מהן למישוש וחצי עצה, כמו אחת הקולגות שלי, אבל אני חסינה לדעות של אחרים בנוגע ללבוש שלי. ובנימה מהורהרת זו - חשבתן פעם, אתן הפאשניסטות, מה היה קורה אם טריני וסוזנה היו נוחתות אצלכן בארון ומבקרות את המלתחה שלכן?

Friday, May 6, 2011

The copycat


The journey continues. After I bought the hottest pants of the moment, I took my time to explore my next obsession. This look I spotted some time ago in a magazine, "back stage" at the Spring 2011 Ralph Lauren show and it took my breath away. Sequins? Checks? Are you kidding me? How genius is this, I ask you. After I finished admiring the unlikely pairing, I remembered I actually own a sequined skirt. Now it was only a matter of time...

מסע ההתמסרות ממשיך. אחרי שרכשתי מכנסיים בצבע החם של העונה, החלטתי לממש רעיון בוער נוסף. את הלוק הזה ראיתי לראשונה במגאזין, כי לדפדף בכל הקולקציות באינטרנט זה עיסוק לאנשים שזמנם בידם. בכל אופן, ראיתי את הלוק ונשמתי נעתקה, ממש ככה לפני שינה. פרנזים נוצצים! משבצות!! חגורת העור קצת מיותרת, אבל מי מתחשבן. אז אני אחרי שסיימתי להתפעם מההברקה הזו של ראלף לורן (קיץ 2011 אם אתם חייבים), נזכרתי שבעצם יש לי בארון חצאית פאייטים. הדבר היחיד שנשאר היה לרכוש חולצת משבצות ....


Photobucket
Photobucket
PhotobucketPhotobucket

Skirt and knit - Zara
Shirt - H&M

This is my take on the look, not quite the same but very much inspired. I must say the feeling while wearing it was pretty amazing, sort of like eating the perfect lemon pie - refreshing and happy. Whether you like lemons or not, I strongly advise to try this. Just go for it.

זה הטייק שלי. מועתק, אבל טיפה אחר. פאייטים במקום פרנזים ורקמה, משבצות אדמות במקום ירוקות, ובלי חגורות עור אבל עם סריג בצבע האהוב עלי - בז'! התחושה הייתה לגמרי מגניבה, והאופטימיות אינסופית - גם כשחשבת שלבשת כבר את כל התלבושות ואי אפשר להפתיע אותך, מגיע איזה שילוב שמרענן כמו עוגת לימון מושלמת. הכי תנסו את זה בבית.

Friday, April 22, 2011

Pinkpants


Pinkpants, the hottest trend of summer, are here. You know how it does - you see them, you grab them, you want to be on-trend, it looks hot... before you know it, you're paying up. It's not that I'm a passionate trend-follower, especially if the trend had been adopted by the big chain stores - thick Prada stripes, anyone? But when it comes to specific, smart mini-trends, courtesy of the best minds in the business (this time, Isabel Marant) - count me it.

זו לא טעות כתיב - זו מילה אחת. Pinkpants, חברים, הם הטרנד הלוהט של הקיץ, שבחיים לא הייתי מנסה אם לא הטיול הספונטאני לזארה, שם הם נקלעו לדרכי. אתן יודעות איך זה הולך בדרך כלל- הפיתוי לחדש, הרצון לרכוש איזה פריט שימקם אותך בדיוק במרכז העניינים... לפני שהבנת מה קרה, את כבר בקופה. מילה אחת, בהזדמנות זו, על טרנדיות. בדרך כלל, טרנדים המוניים חולפים לידי תוך התעלמות מכוונת, במיוחד כאלה שזכו לאינטרפטציות של הרשתות הגדולות. מי ילבש עכשיו פסי רוחב, נו באמת. אבל כשמדובר במיני-טרנד, משהו מדויק וספציפי ממיטב המוחות של התעשייה (במקרה זה איזבל מארנט)-אני קופצת על העגלה.

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Pants -Zara
Sweater- H&M


The joy of pairing a well-worn old sweater with something brand new is known to the educated fashionista, and it triples itself when the meeting is about spring and winter, soft and rugged, trendy and timeless (if you, like me, consider puffy sleeves and flower prints timeless). Just about the perfect combo for the fickle weather.

התענוג שבשילוב פריט חדש לחלוטין עם פריט ישן ואהוב מוכר לפאשניסטות רבות. זהו תענוג כפול כשטרנדיות וחמידות על-זמנית, אביביות וחורפיות ולבסוף- חספוס ורכות, משתלבים לכדי דואט צבעוני שחוגג את תחילת האביב. לא משנה שירד עלי גשם היום, כמובן. זה רק הוסיף לחגיגיות הכה in your face של ה - Pinkpants.

Monday, April 18, 2011

Home sweet home


It is still, of course, a fashion blog. But I would be lying if I said fashion was in my top of mind the last few weeks. More then I was shopping, I was busy arranging and decorating my old-new house.So without further adieu, on the most family-oriented holiday of the Jewish holidays, I give you a peek inside my house. It's not The Selby, but still. Enjoy.

נכון, זהו בלוג על אופנה - עד שיימאס לי לקנות בגדים. אבל אני אשקר אם אומר שאופנה ממש העסיקה אותי בזמן האחרון. הרבה יותר משערכתי שופינג, עסקתי באבזור וסידור הבית החדש-ישן שלי, עיסוק שהגיע לשיאו היום, עם הגעת המקרר החדש. 

Photobucket
Photobucket
Photobucket
Photobucket
Photobucket


I can't tell you how much I love it here, and how, in my opinion, a person's house, if ever temporary, and the look of his clothes are one, a big vast fashion statement. 

אין לי מספיק מילים לתאר כמה אני אוהבת את הבית שלי, וכמה בעיני הבית והלוק הכללי של מי שגר בו הם מקשה אחת, הצהרה אופנתית אחת גדולה. אז בחג המשפחתי מכולם, החלטתי לספק לכם הצצה לתוכו. The Selby זה לא, ועדיין. חג שמח.

Saturday, March 19, 2011

Something to lean on


I've hurt my heel. Silly, tragic, uncomfortable, and pretty much impossible to step on my foot. After a while, I surrender to the limping and got myself a pair of crutches. And this is how it looks like:

קיבלתי מכה חזקה בעקב. טראגי, טיפשי, לא נוח, ואי אפשר לדרוך על כף הרגל. בעצת חבר של חברה, חובב כדורגל למוד קרבות, הלכתי ליד שרה ולקחתי זוג קביים. כעבור שבוע נפרדתי מאחד מהם. וכך זה נראה עכשיו:

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Skirt - Zara
Shirt - Cheap Monday from Belle&Sue

בהשקת הקולקציה הקייצית של"קום איל פו", בנמל יפו,ההשקה הראשונה אליה העזתי לצאת ככה, זכיתי דווקא לתגובות טובות. סקסי, שיקי, מה לא, ואולי אנשים סתם ריחמו עלי. אלא שעולם האופנה הקטן אך המעודכן שלנו שונה מהמציאות הרחבה, כי מאז שאני אימצתי את האביזר הזה (אבל לא ויתרתי על החצאיות הקצרות כפי שאתם רואים) אני זוכה למבטים שלא ניתן לקרוא להם אלא "משתהים". השילוב של בלונד, חצאית עור וצליעה הוא פשוט מעבר לתפיסתם של אנשים, כנראה. אבל אני בשלי, ואפילו יש לי השראה:

Gwyneth on crutched circa 2007

Gwyneth working the crutches in W Magazine

Gwyneth has been my inspiration for the crutches look, no doubt - the woman remains sexy as hell in times of trouble, and I've been aiming at the same direction, hmmm.... The short leather skirt and the army t-shirt by my new addiction, Cheap Monday, are the means.

ואיך הקב משפיע על המלתחה באמת, תשאלו (ואני מקווה שלא תצטרכו תשובה מהותית לעולם)? יותר שחור, יותר קשוח, יותר זוויתי - חצאית העור החדשה, פליסה מושלם אך לא מוגזם, וחולצה מפנקת בהדפס צבאי של המותג שהופך להתמכרות עונים על הצורך החדש הזה בדיוק.

Sunday, February 20, 2011

Castro spring-summer 2011


התצוגה של קסטרו - כל עונה היא חוזרת לאחד את שורות "בכירי תעשיית האופנה", כפי שנאמר בנאום הפתיחה, שמתייצבים בנמל בכל מזג אוויר ובכל תנאי. הפעם זו הייתה משימה מאתגרת למדי, והרוחות שסערו בנמל החריבו תספורות, שמלות ומעילים. אבל לא את התלתלים שלי! האם היה שווה? לא בטוח.

Photobucket
Photobucket



בתצגו רבו פריטים בסיסיים למדי שכבר ראינו בכל מקום - סריגים בהירים עם הרבה חורים, מכנסונים קצרים, פסים עבים, וכמובן - השילוב של ירוק וכתום, שנרקח בבית "גוצ'י", שיהיה חם במיוחד הקיץ. אבל אין שום סיבה לא להתחיל איתו כבר עכשיו:

Photobucket
Photobucket

Skirt - Zara
Shoes - Office

הרשו לי להציג בפניכם את החצאית החדשה שלי - קשיחה, איכותית, ירוקה באופן מעורר קנאה. ואת הנעליים המנומרות שהבאתי מלונדון שנה שעברה, לפני שמכת החברבורות השתלטה על כל חלקה טובה. כששני הפריטים האלה יחד, כל סערה קטנה עלי.

Friday, February 18, 2011

Mexican winter


There's nothing like Mexico. I wan't exactly thinking so, until I got there - and was practically attacked by colors, embroidery and nice people who will do anything to sell some. The dress I'm wearing on the photos emerged in front of me, in the hands of a lovely old lady, right in the middle of a waterfall tour! That's dedication to fashion, I'd say.

אין כמו מקסיקו. לא בהכרח חשבתי כך עד שהגעתי לשם, ונתקפתי אנשים מגניבים, אוכל מעולה ובעושר צבעים, רקמות וקישוטים בכל מקום. וכשאני אומרת "בכל מקום" - אני מתכוונת לזה. נשים עם תכשיטים חוצות נהרות כדי להגיע לתיירות בזמן שהן משייטות להן בקיאק, והשמלה הזו הגיחה אלי מהשיחים, בידיה של אישה זקנה חמודה, בזמן טיול מפלים! זו מחויבות לאופנה, לא? השמלה הזו אולי מסורתית ומאוד out there אבל למרבה הפלא היא אחד הפריטים השימושיים בארון שלי, וכשהשמש זרחה, היא נשלפה מיד. השמלה המקסיקנית זכתה ללכת לשוק בנמל - זו הפעם הראשונה שאני מבקרת בשוק הזה מאז שבנו שם בניין מגניב לגמרי כמו בברצלונה, ומילאו אותו בדוכנים ממותגים של אוכל גורמה. מהמם.

Photobucket
Photobucket

 Dress - traditional Mexican
Vest - Zara

And what is the furry west doing here, you'll ask? And people sure ask. To be honest, the look was combined by a slight hangover, to go to a farmer's market, but in the middle of all the vegetables I realized this is actually some used-to-be-trendy boho chic. If only the old lady could see me!

ומה הווסט הפרוותי הזה עושה פה, תשאלו. ואנשים שאלו. לא חם לך? זה אמיתי? החורף הפרוותי שלי ממשיך גם בימים הקיציים, ואין כמו פרווה סינטטית תמימה כדי למשוך את תשומת ליבם של האנשים הנחמדים בתל אביב. מה שהוליד את השילוב הזה, בכל הכנות, זה האנגאובר קל, אבל בדיעבד הסתבר לי שזה בוהו-שיק פוסט-טרנדי במיטבו. לו רק הזקנה המקסיקנית הייתה רואה אותי!

Friday, February 11, 2011

Dancing with the stars


I admit, no trend has ever caught me recently as strongly as the ballerina trend, coming up in huge steps and spring approaches. I guess I needed two hours of Swan Lake music and Oscar worthy performance, to become a trend-follower. Luckily, I don't need shopping for this, since I have this skirt and this scarf in my arsenal:

אני מודה ומתוודה - אף טרנד לא טפס אותי לאחרונה כמו טרנד הבלרינות המתקרב לעברנו בצעדי ענק. כנראה שהייתי צריכה שעתיים הגונות של מוזיקת אגם ברבורים ומשחק ראוי לאוסקר כדי להיתפס. איזה מזל שאני לא צריכה לקנות בגדים חדשים - כי יש לי בארון את החצאית והצעיף האלה:



Photobucket
Photobucket
Photobucket

Skirt - Topshop
Shirt - Cheap Monday from Belle&Sue
Scarf - American Vintage

I can not recall when and how I bought this now trendy skirt. I go through love-hatred times with it, one week thinking it's silly and too short, another - creative and wonderful  After giving it a thought, I decided it feels right now to wear it with a loose top, like this black one, my favorite. And the dangling itsy-bittsy excuse for a scarf? Well, It makes me feel thin and delicate - just like a swan...

מי יודע ומי זוכר מתי קניתי את החצאית הזו, התגלמות טרנד הבלט - נצנצי הכסף, השכבות, הטול. אני עוברת איתה תקופות של אהבה-שנאה, כאשר שבוע אחד היא נראית לי קצרה וטיפשית, ושבוע אחר - מדהימה ויצירתית. אחרי נסיונות לבישה שונים הבנתי שכרגע בא לי לצרף אליה חולצות רפויות יותר, כמו הטי השחורה הזו שהפכה לבגד הכי שימושי בארון שלי. והצעיף הקטן המוזר שהוא בקושי צעיף - הוא כאן כי עושה תחושה שהצוואר שלי יותר דק ממה שהוא. צוואר ברבור של ממש. התמונות צולמו, אגב, על גג אחד הבניינים המשונים בפאתי תל אביב, ששימש חלל להצגת הקולקציה הזולה והנגישה יותר של "לילה מיסט". שימו לב לקולקציה הזו - שיק בלרינות ונסיכות במחיר של ריקודי עם, זה מה שמצפה לנו.

Friday, January 28, 2011

Lace in the wind


A new job always hides a chance of a wardrobe change, and it's a known trick of every fashionista. Who am I going to be next, you wonder - a creative fashion-artist? A sophisticated career lady? Right now, I'm in odds, time will tell. But while experimenting, I've tried a new look which embodies grow-up chic - midi skirt with big, slightly heavier boots. I've had this lacy, boudoir-style skirt for a while. Usually I wear it during summertime, but there's something newly refreshing to wear light, airy fabrics during the windy winter days.

עבודה חדשה היא תמיד סיבה להחליף מלתחה, יודעות כל הבנות חובבות הבגדים. אני אהיה בן אדם חדש, את אומרת לעצמך. משרדית! יצירתית! אניגמטית! ל משנה מהן דרישות התפקיד, תמיד יימצאו הפריטים המושלמים בשבילו. לפני שנתיים כמעט, כשעבדתי במשרד פרסום, הייתי כאחוזת דיבוק, עם חצאיות מיני למיניהן. עכשיו אני בדילמה. מוקדם מדי לומר. אבל רמזים לסגנון החדש שלי כבר צצים (מתוך המלתחה הקיימת, בינתיים) - למשל, חצאיות ארוכות ובאורך מידי. יש משהו מקסים ובוגר בחצאית באורך מידי עם מגפיים כבדות קצת, וחצאית התחרה הזו, שנמצאת איתי כבר כמה וכמה שנים ורואה אור יום בעיקר בקיץ, מרגישה עדכנית ומגניבה מתמיד. בכלל, יש משהו מרענן בבדים דקים ורכים כמו שיפון בחורף, על רקע הרוח והשמיים האפורים.

Photobucket
Photobucket
Photobucket

Skirt - Kookai, jacket - Castro, Boots - Vintage, scarf - Dorin Frankfurt

These photos were taken, thanks to a lucky coincidence, by a professional, people! And the skillful close-up on the boots totally does them justice - they belonged to my mom, whose shoes usually out-size me. But this pair, somehow, fits. As I've been told, they were bought during one of those famous "Italian boots" sales in Moscow. They're of excellent quality, and make my stride, to these days, slow and steady - such an opposite to the pace of my life right now.

את התמונות צילם, לשם שינוי ובצירוף מקרים מוצלח, צלם מקצועי לכל דבר, והקלוז-אפ על המגפיים בהחלט עושה להן כבוד - אלה מגפיים שעברו אלי בירושה מאמא, תאמינו או לא. אמא נועלת מידה 41, בדרך כלל, כך שאני יכולה לשכוח מ"שאריות", אבל המגפיים המגניבות האלה, שמחזיקות מעמד מעולה, משום מה מתאימות. ההליכה בהן נוחה וקצת איטית, בקצב מנוגד לחיים כרגע. וזה אחד הדברים החשובים בהן.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...