Saturday, February 25, 2012

Screen Heroine: Zooey Deschanel in New Girl + Laura Dern in Enlightened


Since I talk about clothes all the time, you can't possibly know I'm obsessed with good TV. No, not "every bit of junk out there", just quality dramas and comedies which lately, thanks to HBO and friends, grow in abundance around me. The list of the TV series I've consumed thus far is long and varied, but today I want to address two new ones, which entered my life in suspicious proximity and bare more then slight resemblance to one another: New Girl and Enlightened.

היות ואני כל הזמן מברברת על בגדים, אין לכם שום דרך לדעת שאני מכורה לסדרות טלוויזיה. לא, לא לכל תוצר טלוויזיה מעופש, כפי שאני מדי פעם נאלצת להסביר לתל אביבים ש"לא רואים דה ווייס", אלא לסדרות איכותיות (עם העדפה לדרמה, למרות שלאחרונה נפתחתי גם לקומדיות), שהודות ל-HBO וחברותיה רק הולכות ומתרבות. הרשימה של הסדרות שצפיתי בגבורה בכל עונותיהן גדולה ומגוונת, אבל היום יש מקום רק לשתי חברות כבוד חדשות בה: Enlightened ו - New Girl, ששעשעו אותיי לאחרונה פחות או יותר במקביל.

Photobucket

המפגש בין ג'ס, הבחורה שגרה עם שותפים ואיימי, הלא-כל-כך-בחורה-כבר שעברה שינוי "רוחני" אולי נראה ממבט ראשון כמו תאונת עבודה, אבל שתי הדמויות הנשיות האלה חולקות לא מעט, ובראש ובראשונה אאוטסיידריות מקסימה. ג'ס גרה בסביבת שנים ובעולם בו כולם מפלרטטים ומזדווגים, בזמן שהיא מעדיפה לנגן על גיטרה ולאפות קאפקייקס. איימי רוצה לכניס אור ורוחניות לעולמן המנוכר והביצ'י של הקולגות שלה. למזלה של ג'ס, המוזרויות שלה מתקבלות בכיף ובחיוך על ידי השותפים שלה. איימי לא נהנית מאווירת סלחנות דומה, ולכן New Girl היא קומדיה קלילה ו - Enlightened היא דרמדיה אפלה ולפעמים מכאיבה ממש.

Photobucket

At first it seems like Jess and Aimy, the main characters of these shows, couldn't be more different, but obviously, they're both charming outsiders. Jess lives in a world of flirt and hooks-ups, while all she wants to do it bake and play her guitar. Aimy wants to inject some spirituality into the bitchy, corporate would of her colleagues. Jess is accepted with a smile, Aimy is not so lucky.

Photobucket

מובן שהלבוש בשתי הסדרות מתכתב עם ההבדל הזה: ג'ס, בגילומה של זואי דשנל גדולת העיניים ובעלם השפמפם (אם תסתכלו קרוב...) הולכת עד הסוף עם הייחוד שלה וכבר מתחזקת צי מעריצים בבלוגים למיניהם. "את עם החצאיות הצבעוניות שלך!!" אומרת לה באחד הפרקים עורכת דין קשוחה שלא יודעת מה זה קרושה. אז כן, חצאיות צבעוניות, שורטים עם פפיונים, קרדיגנים בצבעי סוכריה ולעולם לא עקבים - כל עולם הנקודות-פסים-תלתלים בו ג'ס חיה אומר לסביבה: זו אני, תתמודדו. ואז בא שיר קצבי שהיא חיברה.

Photobucket

איימי, לעומת זאת, מחליפה אוטפיטים כמו זיקית. יום אחד, כשהרוחניות תוקפת אותה, היא מתחפסת לנערת Anthropology כזו, עם שמלת תחרה. ביום אחר היא משחקת את המשחק של הגדולים בחליפה. היא ילדה שאוהבת טישטרים מהוהים, היא אישה שהתבגרה שלי ששמה לב עם שרשרת ותיק תואמים. היא מעוררת אמפטיה בזמן שג'ס מעוררת קנאה כבושה. מעניין איך שתי סדרות כל כך שונות עלו יחד על הקונפליקט הזה, שיש לי לפעמים - להתחפש או להיות אני? לשחק את המשחק או לפתוח את כל הקלפים על ההתחלה? אני לא תמיד יודעת, ועכשיו יש לי עוד שתי דמויות קיצון במשוואה. מה אני אגיד לכם, טוב שיש טלוויזיה.

The interesting thing is, how the costume department plays along with these details - while Jess is going all the way with her kooky, dots-stripes-and-cardies style, Aimy is a chameleon. When spirituality sets upon her, she's out in an Anthropology type of a dress, sunny and calm, but then she would "play the game" in a suit and heels. She's a teenager in a t-shirt, she's a woman who grown up too fast in matching shoes and belt. She evokes sympathy, while Jess evokes jealousy. Funny how two completely different shows play up this conflict we all god sometimes - to be myself or to dress up? Play tough or reveal all the cards at once? Now we've got two more examples to think about - thanks God for TV, right?

Thursday, February 16, 2012

Rainy days, sunny boots


I was waiting with this until the winter comes back, and so it did - providing the perfect atmosphere for showcasing my new lovely boots.

חיכיתי עם הפוסט הזה לשובו של החורף, ולא התאכזבתי - אחרי כמה ימים של הזיית חמסין מיותרת, הוא הופיע שוב וסיפק את האווירה המושלמת להציג את המגפיים החדשים והלבנים שלי.

Photobucket
Photobucket
Photobucket
Coat and skirt - Zara, shirt - from Russia, boots - Shani Bar

A rainy day, just like today, trapped me in front of the designer's window in my neighborhood  and as it often happens to me, I immediately fell in love. Perfect for a dry, cold, wintry day when you just feel like celebrating the elements.

החנות של שני בר נמצאת ממש בשכונה שלי (לא זו בדיזנגוף, השנייה), אבל אף פעל לא נכנסתי אליה. יום גשום, בדיוק כמו עכשיו, לכד אותי מול הויטרינה וכמו שזה קורה לי לפעמים, התאהבתי מיד וללא כל שיקול דעת. מגפיים לבנים? כן וכן! לא מתאימים לגשם, כמובן, אבל מתלבשים בול על יום חורפי יבש בו השחמה שהחורף עוד כאן משתלטת על המלתחה. ועוד מילה על חולצת הפסים - אני.חורשת.עליה.

Sunday, February 5, 2012

Sunday Fun: Asian crushes


I guess, the way some men are falling for redheads, petite women or the librarian type, so I have a crush on Asian women. There's no intelligent explanation, but I'm nevertheless obsessed. Leading my fascination, are two mysterious beauties who have absolutely nothing in common: Fan Bingbing and Michelle Harper.

כשם שגברים מסויימים נדלקים על ג'ינג'יות, נמוכות או ממושקפות, כך אני דלוקה על אסיאתיות. אין לי הסבר אינטליגנטי, או פילוסופיה שמסתתרת מאחורי הקראש, אבל נשים מלוכסנות עושות לי טוויסט אסתטי בלב. אובססיה מיוחדת פיתחתי לשתיים: פאן בינגבינג ומישל הרפר, שתי אניגמטיות שאין ביניהן שום קשר.

Photobucket
Photobucket
Photobucket

בפאן, פאשניסטה סינית מהסוג הטוטאלי ובעלת יופי כובש ששלב שלמות ועקמומיות חיננית, נתקלתי במסגרת כל מיני תיעודים של כל מיני שבועות אופנה. למישל, אשת חברה ובלוגרית ניו יורקית, הגעתי במסגרת העבודה שלי ב- Xnet, כשחיפשתי פנים מגניבות להפנות אליהן זרקור (וכאן התוצאה). מדובר, אני מניחה, בשתי דמויות שונות לחלוטין. פאן היא אאוטסיידרית אקזוטית שמארגני תצוגות מקשטים בה את השורה הראשונה, מישל היא התגלמותה של העירוניות ומפגינה נעיצת שיניים אמיצה בכל הקשור לטרנדים בביגוד, איפור ושיער (אין לה הרבה ממנו, ובכל זאת). ועדיין, נראה שמדובר בנפשות תואמות, שמנציחות את עצמן באקסצנטריות ובטעם משובח. בחלמותי הנועזים אני מדמיינת שיתוף פעולה בין השתיים - אולי סדרת צילומים נועזת? - ומתקנאת בתווי הפנים הקסומים האלה. אובססיה, במיטבה.

Binging, a Chinese fashionista that always goes all the way, came to me through the multiple coverage of fashion weeks and red carpets, during the last Cannes festival especially. She possessed this special kind of beauty, cherubic yet imperfect and sweet. Harper, a New York - based socialite and blogger, I found during my search for cool faces to profile for the beauty channel I edit. These are two completely different women obviously - Fan is ethereal and alien, and Michelle is the city-girl with a wardrobe bigger then your apartment, and yet they look like soul mates of style and theatrical gift. In my wildest dreams I picture a collaboration between the two - a photo shoot maybe? - and envy their magical faces. Obsession, fully on.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...