"Your blog is very nice, but why don't you ever smile?", asked a friend on Facebook. I dislike smiling in photos, but lately my pictures indeed show an unreasonable lack of emotions which covers for panic. Help. I'm starting to bore myself and you, I'm afraid. I'm addicted to the pleasant feeling of a non-clingy dress, and to the comfort of open flats. Jeans, shorts or high heels, anything body-con, is not an option. Lucky for me, this leads to sane and good-for-next-year shopping.
"הבלוג שלך מאוד יפה, אבל למה את אף פעם לא מחייכת?", שאלה אותי ידידה בפייסבוק. אני לא אוהבת לחייך בתמונות באופן כללי, אבל באמת הצילומים האחרונים שלי אומרים חוסר אמוציות קיצוני שמסתיר פאניקה. הצילו. אני מתחילה לשעמם את עצמי ואתכם. התמכרתי סופית לנוחות ולנחמה שבשמלות קלילות ונעליים שטוחות. אני לא יכולה לכריח את עצמי להשתחל לתוך ג'ינס או להרוס לעצמי את היום באמצעות נעלי עקב. לפחות יוצאות מזה רכישות חדשות שיאריכו שנים.
Dress - Springield
Shoes - Disco Rosso
Cardigan - Iluchka
Necklace - Miss Minsky
Stripes usually look fancier than their worth, and this easy-going dress fits right into this rule. I can not get enough of nonchalant dresses of this sort, an being tired of the one-dimensional look of summer, I added on a cardigan by one of my favorite designers, who sadly closed her shop this month. A tribute will follow. As for the new flats, they are the latest honorary members of the growing collection of "quality flats, not Havaianas". Next time, I took a vow, I will make sure to be photographed with pants.
למי שמתעגעת לימי המשביר (אני לפעמים - נדידה בין דוכני Xsara וקוסמטיקה אחרי יום מתיש בבית ספר....), בטח תשמח לבקר ברשת "ספרינגפילד", שגילתי רק בזכות משרד יחסי ציבור פעלתני שזנח אותה מאז. הסניף התל אביבי ממוקם בשדרת המותגים של הסנטר ומרגיש כמו "המשביר" בימיו הטובים - נטול קוהרנטיות, משעמם, טומן בחובו יציאות מפתיעות. הגעתי לשם בעקבות שמלה נוספת ששמתי עליה עין בקיץ, רק כי היא קרצה לי מחלון הראווה. אבל גם השמלה הזו, למשל, שעלתה רק 120 שקל בסייל, יכולה להתחרות בכיף ב"שרה בראון" ו"רוס אובאטה" ושייכת לקטגוריית הפריטים שאהובה עלי במיוחד - "אה, מאיפה זה, אמרת? לא נכון". בכלל, הגעתי למסקנה שכל דבר עם פסים נראה בהכרח יוקרתי יותר ממה שהוא.
היות ואני מכחישת קיץ סדרתית, צירפתי לביקור הזה בהשקת קולקציה של מאיה נגרי (זוהי רשפון מאחורי) קרדיגן טריקו של אחת המעצבות האהובות עלי בכל הזמנים, אילנה ברונשטיין, שסגרה החודש את החנות שלה בגן החשמל, ועל כך בהמשך. שני גווני המשבצות, תסתכלו טוב טוב, הם בגדר גאונות. דיברנו על פסים, אמרנו רכישות שיאריכו שנים... חברי העור הירוקים החדשים האלה מתווספים לקולקציה ההולכת והמתרחבת ששמה "כפכפים שאינם הוויאנס", כי הבנתי סופית שאינני מסוגלת ללכת בקיץ בשום דבר שאוחז לי ברגל. שקלתי לרכוש בכמה צבעים, כמו שבחורות שכתוב עליהן במגאזינים תמיד עושות, אבל התקמצנתי. בפוסט הבא, אם או בלי כפכפים, נשבעתי לעצמי להצטלם עם מכנסיים.
4 comments:
אותי את אף פעם לא משעממת.
heya! nice greenies, me likey
the greenies and the post
(i read only the english section, hope didnt miss anything super important in hebrew one)
btw, u r not boring but it is intriguing indeed to see u in surprising stuff too ;)
Thnx, orchid! Im delighted to have english-speaking readers. Usually, in the hebrew section I write things relevant to hebrew speakers, such as thoughts about local chains and stores you might not be familiar with.
את לא משעממת ואני לא באה רק בגלל הבגדים. למרות שהפעם ממש, ממש אהבתי, גם את הכפכפים.
Post a Comment