Did you pack it all by yourself?*

לכבוד עונת החופשות, אני מארחת פה את הטיילת המקצועית ואת חברתי הטובה יערה צרי לפוסט אריזות אורח מרובה חלקים! אני מתרגשת ומקווה שתאהבו

מכירות את הסצנה המפורסמת שבה בחורה מנסה כל מיני תנוחות ישיבה כדי לסגור מזוודה שמתפקעת מיותר מדי דברים? או לחילופין מישהי שרצה בטרמינל של נמל התעופה כדי להספיק לטיסה, ובדרך המזוודה שלה נפתחת ונשפכים ממנה הרבה בגדים, ובעיקר נעליים והלבשה תחתונה לעיני הנוסעים האחרים? איכשהו, קטעי א-לה- נוירוטיות קארי בראדשו מצטלמים חמוד... המציאות לצערי, הרבה פחות מצחיקה באותם רגעים.

מכירות את המשפט המפורסם: 'המטוס סוחב'? תשכחו מזה; זו באסה אמיתית להיסחב עם מזוודה כבדה. גם אם במקרה הטוב יש טרמפ לנתב"ג, מהרגע שנחתת בעיר אחרת, זאת את.. לבד.. עם עשרים ומשהו קילו, צריכה לעבור דרך מטרו, טיוב, אנדרגראונד או כל שם אחר לרכבת תחתית שכולל הרבה מדרגות לא נעות כמו שרק אירופה אוהבת; משקל של מזוודה זה מגביל, תלותי, מאלץ לפנות לליבם של אנשים קרים וגומר זרועות.




הצעת הגשה שלי ללבוש בטרמינל: צעיף של גולבארי, 199 שקל (כי במטוס יש מזגן קלטני),
שמלת ג'ינס של קאלה, 240 שקל (קלילה ולא לוחצת על הבטן), קרדיגן של ליווייס, 600 שקל (שכבות, שכבות),
טיץ של סטלה מקארטני לאדידס, 450 שקל (אם כבר טיץ, אז כזה!),
נעליים של Couple Of ושל סולודוס, 490 שקל ו-150 שקל (שני זוגות זה באמת רעיון מעולה),
מזוודה של סמסונייט, 1400 שקל (כי בטרמינל, זה סמל הסטטוס הקובע)

אם אתן קוראות את הבלוג של פלורה, אתן בטח מזדהות, אבל במקביל לא מוכנת לוותר על לוק נכון ואופנתי במקומות בהן אתן מטיילות. הדבר האחרון שאתן רוצות זה להיראות תיירות במובן הרע של המילה, נכון? אז איך מצליחים לשלב בין אריזה נכונה ואריזה יפה בטיול אורבאני? למודת סבל (שנשכח כל פעם מחדש עד הפעם הבאה), בייחוד לאחר הנסיעה האחרונה שלי (שלושה שבועות לפולין) החלטתי לשתף אתכם במספר מחשבות והגיגים שלמדתי על נסיעות לבד, אריזת מזוודות ומה שביניהם לחופשה, איך נאמר, קלה יותר:

טרמינל, ז'ה טם

אני מכירה את האסכולה (בעיקר האימהית) שמציעה לעלות למטוס לבושה עם הדברים היותר כבדים שלך, בסגנון ג'ינס ונעלי ספורט. דעתי האישית היא שאלא אם כן אתן נראות במיטבכן בגי'נס ונעלי ספורט (וזו פריבילגיה ששמורה בדך כלל לדוגמניות על) – זה ביג ביג נו נו. שדה התעופה והטיסה הם מרכיבים קריטיים בטיול; דווקא בגלל שהם מרחבים שמאכלסים טיפוסים שלא ייצא לכם לפגוש ביום יום שלכן (לטובה ולרעה), הם טומנים בחובם הזדמנויות – החל מהזדמנויות עסקיות, דרך שותפים לטיול, המצאת דמות שהיא לא את וכלה באהבת אמת (על ארבעתם אני חותמת מניסיון). אלו הזמנים שאתן צריכות להיראות במיטבכן.

המלצתי: עקבים ונעליים שטוחות יפות בתיק (תוכלו להחליט אחרי זה מה לנעול), חצאית וטייץ מתחת (ככה לפי מזג האוויר תוכלו להישאר או להוריד את הטייץ) וכמה שכבות של חולצות (גופיה, חולצה ארוכה וז'קט לפי העונה).

דע את האויב

לברצלונה הגעתי לפני שנתיים עם לא פחות מ- 3 זוגות עקבים; מסתבר שהקטאלוניות אוהבות לצאת עם שטוח, וכדי להשתלב בנוף, בסוף נעלתי אך ורק את הנעליים השטוחות; לפולין הגעתי עם עקבי סטילטו בידיעה שהפולניות מאוד גבוהות ודופקות יציאה, ואין סיכוי שאני אוציא שם רע ללוק הישראלי; הסתבר שאזור הבילויים (שנמצא בכיכר העיר הישנה) הוא עתיק ובנוי כולו ממרצפות מרובעות קטנות ועמוקות. את ימי הבילוי הראשונים עשיתי עם ראש למטה, בתקווה לא למעוד; גם אם צלחתי את המשימה, העקבים נהרסו כליל במפגש חוזר ונשנה עם החורים בין המרצפות. המסקנה העיקרית היא: לבדוק מנטליות של עיר. אם אתן נוסעות לברלין, אוריינטציית הלבוש היא היפסטרית וזרוקה ואין טעם להיסחב עם בגדים יוקרתיים כי לא יהיה מה לעשות איתם; אם אתן בסידני (לא באירופה ובכל זאת – אותה הגישה), אתן דווקא חייבות לזכור להצטייד בנעל אופנתית, כי לשם בדיוק מכוונות עיניה של הסלקטורית במועדונים הכי שווים. כשציינתי את זה בפני פלורה, היא אמרה שכדאי להסתכל על בלוגים של אופנת רחוב מאותה עיר. אני אישית לא מסכימה: אם תיירת תרצה לדעת איך נשים מתלבשות בישראל, לא בטוח שהבלוגים המקומיים יצליחו לתאר זאת.

בחלק ב': סוגיית הנעליים? האם לבוא עם הבגדים הכי שווים שלי? מה עושים עם המגבת? וכו'

* A question asked in Israeli terminals, for security reasons. Nothing weird about that.