Sunday, December 16, 2012

You made my year: Culture


I couldn't resist but to sum this crazy, interesting, varied year with my own summary. The next part: Fashion, but today we focus on my personal cultural highs (and some lows). Enjoy!

Photobucket

אליזבת אולסן
Elizabeth Olsen

הקראש המאסיבי שלי על שרליז ת'רון השנה הצליח להפתיע אותי – פתאום, קולה המעושן, הופעתה החיצונית המושלמת והפגיעות הכובשת ב – Young Adult התנפלו עלי והכתירו את ת'רון כשחקנית האהובה עלי נכון לעכשיו. ועם זאת, מי שעשתה לי את השנה באמת, ובאופן אחר לגמרי, הייתה האולסנית הקטנה. עם פנים מתוקות כמו אפרסק, בחירות אופנתיות מבלבלות שלא תמיד קולעות, ותפקיד מצמרר אחד ב – Martha Macy May Marlene, שאתם פשוט חייבים לעצמכם, היא הגירל-קראש האולטימטיבי של 2012. ושרליז, היא תמיד תהיה שרליז.

 My massive Charlize Theron obsession this year came as a surprised – out of nowhere, her husky voice, her flawless looks and her unbelievable vulnerability in Yong Adult came together fell into place, and I realized she's my current "favorite actress". But it was the youngest Olsen who truly made my year, in a totally different way. Her face sweet as a peach, her red carpet choices ripe and random, and her performance in Martha Macy May Marlene as haunting and fresh as a newcomer can get, she portrays the ultimate, earthy-yet-fabulous, girl crush. And Charlize, she'll always be Charlize.

האולימפיאדה, אלא מה
The Olympics, of course

האולימפיאדה "באה טוב" השנה. קיץ, שיממון פוליטי ותרבותי, מה עוד נשאר מלבד לבהות באצנים בטייץ ושחייניות עם ציפורניים בצבע הדגל? אולי בגלל שכל כך התאמצנו לבהות, או אולי בגלל הלוקיישן המעולה – לונדון, האולימפיאדה סיפקה את הסחורה מעל ומעבר, עם כוכבים סקסיים, טרנדים אופנתיים, רמזים להומו-ארוטיקה ובדיחות זקפה, מייקל פלפס, ניצחונות מדהימים וטקסי פתיחה ונעילה שאשכרה הצליחו להפוך לשיחת היום. לא הבאנו מדליות? אולי זה בגלל שלא היו לנו נציגים עם שפם הורס או צמות מגניבות. משהו לחשוב עליו.

It was the timing –flat, boring, zero-happening summer, which made the Olympics so desirable. Or was it the cool location – London, the place where Spice Girls come to die? As long as we got to stare, adoringly and passively, at the runners, the swimmers and the athletes, it didn't really matter. 2012 Olympics delivered the goods, including sexy stars, homo-erotic memes, erection jokes, surprising triumphs and some great hair and makeup trends, not to mention the over-the-top opening and closing ceremonies, and rightfully became my prime summer entertainment.
Photobucket
עלייתו של הגבר הדוחה
The rise of the obnoxious man

ממה להתחיל? וולטר ווייט הפך לקינקי ובלתי נסבל בעונה האחרונה של "שובר שורות", והנמסיס שלו מייק היה חתיכת דמות. דון החל לאבד את זה ב"מד מן". וויליאם ה. מייסי החמוד בדרך כלל הפך לפרנק השיכור מהתחת ב"חסרי בושה" האמריקאית, מייקל פאסבנדר המופלא הזדיין ללא הכרה ב"בושה", הכלב החרמן ווילפרד שיגע את השכונה, והדמות הסליזית של החשפן המזדקן ב"מג'יק מייק", באדיבות מתיו מקונהי, הגעילה וריגשה בו זמנית – זו הייתה, ללא ספק, השנה של הגבר הדוחה, השוחה בביבים, זה שהולך לאיבוד דרך המרפסת ולא מביט לאחור. לא סתם הלוח הפעיל ביותר בחשבון ה-Pinterest שלי מוקדש לגברים סקסיים באופן קשה מנשוא, שלא בדיוק עונים על ההגדרה "בחור טוב".

Where to begin? Walter White got kinky and ruthless, and his nemesis Mike was one shady character. Don started losing it on Mad Men. The normally cuddly William H. Macy turned into drunk-ass Frank on Shameless, Wilfred, the horniest dog alive, disturbed the neighborhood peace, the incredible Michael Fassbender fucked and lied his was through Shame and the sleazy, soon-to-be-irrelevant stripper in Magic Mike, courtesy of the sweaty, ripped Mathew Mcconaghey, disgusted and charmed us. It was, undoubtedly, the year of men gone bad, so bad it was a pleasure to watch. No wonder my most active Pinterest board is all about that.

מגזין קינפולק
Kinfolk magazine
כמו תמיד, גיליתי את המגזין המושלם הזה באיחור אופנתי – הבלוגרית ליסה וורינגר מפורטלנד, עמה נפגשתי לקפה, סיפרה לי עליו בעיניים נוצצות, וכמובן שלקח לי יותר מחודש לרכוש את אחת המהדורות (מתוך 8 עד כה, סה"כ). מדובר, חברים, בדור הבא של המגזינים, לא פחות, ובמוצר נפלא שמספק לכל האמריקאים המצטיינים שמעורבים בו סיבה להיות גאים. הקונספט גאוני (לא אגלה לכם), הצילומים מרהיבים והטקסטים רגישים והיסטריים בדיוק במידה הנכונה. חפשו אותו באמזון, הוא יעשה לכם את 2013.

As always, I discovered this amazing publication fashionably late – the street fashion blogger Lisa Waringer from Portland told me about it over coffee, and it took me a month to buy an issue (there are 8 so far). Kinfolk, folks, is the future of print magazines – expensive and sleek, it has a genius concept (you'll have to find out yourself), state of the art photography, just the right amount of hipster, and an overall aura of quality and excitement. Look it up on Amazon and let it make your 2013.

הבחורה החדשה
New Girl
מודה ומתוודה, קומדיות מעולם לא היו הז'אנר הטלוויזיוני החביב עלי. רוק 30? בסדר, לא נפלתי. מחלקת נוף וגנים? משעשע, מספיק בקושי. אבל כשמצאתי את עצמי צוחקת בקול יותר מפעם אחת בכל פרק נתון של הסדרה החמודה מהמשוחקת היטב הזו, לא נותר אלא להכתיר את ה"בחורה החדשה" כחביבתי הבלתי מעורערת. זואי דשנל מושלמת לתפקיד המורה שמסרבת להתבגר, השותפים שלה – שמיט המוגזם, ניק הרגיש בסתר ווינסטון הקלולסי, קולעים בול, והסיפורים שהחבורה נקלעת אליהם מצליחים להצחיק מבלי להיות מופרכים. הידד, מדובר בסדרה הקומית המושלמת.

I admit comedies never were my favorite TV genre. 30 Rock? Only occasional giggles. Parks and Recreation? Amusing, that's all. But when I found myself laughing, numerous time per episode, while watching New Girl, I had no choice but to declare this quirky show my new best comic friend. Zooey Deschanel is perfect as a teacher with growing up issues, and her roommates – the douchy Schmidt, the secretly sensitive Nick and the clueless Winston, are spot on. Believable yet hilarious plots add to the charm, so as the little nuances and cameos (Jamie Lee Curtis!). Enough said.

קארי מתיסון
Carrie Mathison

הו, הומלנד. כמה צינית הייתי כשגיליתי שאת עתידה להיוולד בעקבות המכירה של "חטופים" לארה"ב. כמה זמן חיכיתי לפני שהתמסרתי גם אני להייפ והתחלתי, בפיגור אחר שני השותפים שלי, לצפות בעונתך הראשונה. במשך חודש שלם הסתובבנו אפופים ועצבניים, עוד רגע עושים "ספויילר" זה לזו, מחכים בקוצר רוח לפרק הבא. כעת, עם הסוף של העונה השנייה, אפשר לומר בבירור מי הכוכב האמיתי של ערבוביית הריגול-אקשן-דרמה המעולה שרקחו ב – Showtime: האישה נושכת השפתיים, מגלגלת העיניים ושוברת החוקים הכי נוגעת ללב בטלוויזיה, קארי מתיסון האחת והיחידה. לפרקים סקסית כמו נמרה, לפרקים אבודה כמו ילדה קטנה, קארי בהחלט עשתה לי את השנה כולה, בקלות.

Oh, Homeland. How cynical I was when I found out you'll be based on the Israeli show "Abducted". How long I waited before joining the ranks of my roommates to enjoy you – for a whole month we'd walk around frazzled and tense, avoiding spoilers and waiting for the next episode to drop. Now, by the end of season 2, it's safe to announce the real star of this spy-politics-drama hot mess: the lip biting, the eyes rolling, the impossibly neurotic and the most touching, ground- breaking female character on TV right now - Carrie Mathison. One moment, sexy as a beast, another-lost like a little girl, Carrie was a brave and challenging year-maker.

Photobucket

קאמבק של בן אפלק
Ben Affleck's comeback

כולנו אוהבים קאמבק טוב. אבל יש קאמבק מהונדס, סינטטי ומאוס (בריטני, מדונה) ויש קאמבק שמרגיש כמו סאגה הוליוודית שבוימה למופת. כזה הוא הקאמבק של בן אפלק, לשעבר שחקן גרוע שהתחתן באגביות עם ג'ניפר לופז, לימים בעלה המסור של ג'ניפר אחרת, גארדנר, אב לשלושה ילדים חמודים, עדיין שחקן די גרוע, אבל, שזה יותר שווה, במאי מוערך שעוד רגע יהיה מועמד לאוסקר. התקשורת האמריקאית כל כך נהנית להגות "בן אפלק" ו"איכות" באותה נשימה, שקשה לא להתמסר לשמחה טובת הלב, המהולה בהפתעה, על כך שאפלק, בחור טוב סה"כ, הצליח להמציא את עצמו בחדש בצורה שלא עושה לאף אחד בחילה. וזה שהוא פתאום כל כך סקסי, עם הזיפים והסוודרים האלה, זה כבר סיפור אחר.

Everyone loves a good comeback. But there are those PR-born, predictable comebacks, and then there are those who seem to be written by visionaries. Such is the comeback of Ben Afflek, not until long ago a shitty actor who mistook Jennifer Lopez for a wife, and now a solid husband of another Jennifer, Gardner, a proud father of 3, still a pretty shitty actor, but –it's even better – also an appraised and soon to be Oscar nominated film director. When the media has so much fun saying "Affleck" and "quality" in the same sentence, it's hard not to join this good-hearted party. And the fact he suddenly turned quite sexy, with those chunky sweaters? Another story completely.

קט פאוור
Cat Power

היא הסתפרה וצבעה לבלונד. ג'ובאני ריביסי עזב אותה כדי להתחתן עם הדוגמנית אג'ניס דיין בחתונת בזק מוזרה. היא התראיינה במרירות ודיברה על שינוי. הקאמבק של קט פאוור, הזמרת בעלת קול הקטיפה המלטף והיחידה שלצליליה אני יכולה לעבוד וללמוד, הושלם השנה עם האלבום החדש והמעולה Sun והיה מרגש במיוחד עבורי, שכן הצלחתי לתפוס אותה בהופעה חיה בארה"ב. מגושמת, מכושפת ונפלאה, היא השלימה את מסע הכיבוש של הלב שלי בשעה וחצי של שיכרון חושים. ו – The Greatest? עדיין האלבום הכי great לדיכאון מתוק.

She cut her hair and colored it blond. Giovanni Ribisi dumped her to secretly marry the model Anegys Deyn. She threw bitter interviews and spoke of change. This year, the re-emergence of Cat Power, the velvety-voiced siren and the only vocalist whose sound goes well with my writing and studying, was marked by a personal experience - I caught her performing live in Boston. Bewitching, adorably clumsy and possessed by her talent, she completed the conquest of my heart within two hours of pure magic. And "The Greatest"? Still ever so great.

חייבים לדבר על קווין
We Need To Talk About Kevin

נהוג לדבר על "סרטי השנה" ולבחור כל מיני דרמות קטנות וחשובות, או בלוקבסטרים שהשפיעו על השיח הציבורי, או משהו כזה. אבל "חייבים לדבר על קווין" בבימויה של לין רמסי, שהוקרן בארץ באדיבות סרטי לב, הוא אף אחד מאלה, אלא סתם סרט מצמרר, סמיך, מופרע ועשוי ביד אמן שגורם לטילדה סווינטון הקפואה בדרך כלל לעורר הזדהות. גם השחקנים האחרים – ג'ון סי ריילי החביב בדרך כל ועזרא מילר, התגלית שהוליווד רוצה לטפח, מתעלים על עצמם ושופכים את נשמתם לסרט שנשאר איתי שבועות ארוכים לאחר ההקרנה.

A good year summary is not complete without a stand-out movie – a well crafted indie or a huge blockbuster that had us all abuzz. We Need To Talk About Kevin, directed by Lynne Ramsay, doesn't fall into any of the categories – it's just a disturbed, highly atmospheric film, that delivers Tilda Swinton in her finest and sticks to you weeks and weeks after viewing. The unconventional and the opposite of politically-correct topic is the biggest bonus here, but so is the growing, beautifully shot feeling that's something really fucked up is about to happen.

כל היתר: Enlightened מחזירה את לורה דרן אל המסך,מג'יק מייק (חפשו את פס הקול המעולה!), Girls, שרליז ת'רון ב – Young Adult, דרו ברימור וג'ניפר אניסטון מוצאות אהבה (ועושות ילדים!), הרטרוספקטיבה המדהימה של סינדי שרמן ב-SFMOMA, קלואי סוויני מחופשת לטרי ריצ'רדסון לעזאזל.

All the rest: Enlightened brings Laura Dern back to our lives, Magic Mike (check out the soundtrack!), Girls, Charlize Therone in Young Adult, Drew Barrymore and Jennifer Aniston find love (and make babies!), Cindy Sherman's retrospective all over America, fuckin' Chloe Sevigny dressed up as Terry Richardson.

Photobucket
דברים שעיצבנו: השיח סביב לנה דל ריי ולנה דל ריי בכלל (די, המשכנו הלאה), פרשת הגירושין של קייטי וטום (לעוסה ובלתי אמינה בדיוק כמו הנישואין שלהם), ג'סיקה ביל (האישה המשעממת בתבל), הסוף המאכזב-מאכזב של Weeds, רב המכר האמריקאי The perks of being a wallflower (תקראו ותבינו), אנה קרנינה גרסת 2012 (המבקרים הקיאו מהקוויאר, קירה נייטלי המשיכה להדק את הלסת), משפחת המלוכה הבריטית, במיוחד וויל וקייט. בואו ננעל אותם במחלקת היולדות ונשכח מהם בבקשה.

Stuff that made 2012 annoying: The discourse around Lana Del Ray and the singer herself, Katie and Tom's divorce saga (as boring and "believable" as their marriage), Jessica Biel (the most unjustified woman on the red carpet), Weeds' poor ending, the bestseller The Perks Of Being a Wall Flower (read it and come on board with me), Anna Karenina – the movie (Keira Knightley? As a passionate Russian? Really?), the Royal Family, especially Will and Kate. Let's tuck them away in Baby Gap and never talk about them again.


2 comments:

Yael said...

I hate New Girl!

ornit levy said...

מסכמה לגמרי לגבי אליזבת אולסן. היא גם מהממת, גם שחקנית מעולה, גם יש לה סטייל הורס וגם היא פרופורציונית בגוף שלה. אחד הסרטים המעולים שנעשו לדעתי.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...