Vintage.... such an important phase for the ever - evolving fashionista. When I was 20-23 or so, I was mad about vintage, taking home every forsaken granny - dress I could find and looking, in retrospective, like a bag lady with a disturbed past. Oblivious to the comments of those around me, I kept choosing pleaded skirts, busy dresses and big sweaters. These days are over. Nowadays, if a vintage item wishes to be bought by me, it has to speak loud and clear - look, I'm gorgeous! Just like this skirt right here.
וינטג', וינטג'.... אין סממן התבגרות אופנתית משמעותי ממנו. כשהייתי בת 20 - 23, ורק גיששתי את דרכי אל עבר מה שנהוג לקרוא לו "סטייל אישי", קניתי וינטג' כמו מטורפת. קטפתי אותו מהמדפים, ובדיעבד, נראיתי קצת כמו bag lady מטורפת. סירבתי להקשיב למתנגדים ודבקתי בחצאיות פליסה, שמלות מקושקשות משיפון וסוודרים רקומים. התקופה הזו עברה. בעידן הנוכחי, הדרישות שלי מוינטג' גבוהות בהרבה, אם כבר יוצא לי להתקל בו. אם עלי לפתוח את הארנק ולהוציא סכום כסף על פריט שאינו עכשווי (להבדיל ממותגים יד שנייה), הפריט הזה חייב לדבר אלי קודם. לומר לי - תסתכלי, אני היסטרי!! כמו החצאית הזו:
Skirt - vintage from Belleandsue.co.il
Top - H&M
Shoes - Nine west
When I was little, my most beloved item of clothing used to be a huge jeans skirt, which went everywhere with me. When I first saw this one, I feared it might be a little unflattering. But when tried on, with heels, it was instant love. How could you not fall in love with 2 meters of eighties-wash fabric and an embroidered "belt" with a slimming effect? The second picture, which accidentally looks like those American eighties relatives pictures (which I sometimes notice in people's houses, framed on the piano usually), is especially funny and states the fact that sometimes it's nice to wear clothes not only pretty, but also fully story-telling. The mentioned skirt went, this time, to a screening hosting Loic Prigent, the director of the fashion documentary series 'The day before" for the Sundance Channel. I highly recommend the series, and, if ever possible, a small-talk with this highly entertaining filmmaker.
כשהייתי קטנה, הפריט הכי אהוב עלי בעולם היה חצאית ג'ינס ענקית שעשתה איתי הכל, ממשחקים בחצר ועד למשחקים בבית. כשראיתי את החצאית הזו בפעם הראשונה, חשבתי שהיא קצת משמינה. יכול להיות. ברגע שמדדתי אותה, עם נעלי עקב, ההתאהבות הייתה מיידית וחסרת עכבות. איך אפשר שלא להתאהב ב-2 מטר בד, בשטיפה אייטיזית ועם מפתח רקום שעושה טליה? התמונה השנייה, בה אני עומדת כמו בתמונות אייטיז מאמריקה (שראיתי בבתים של אנשים, ממוסגרות על פסנתר בדרך כלל), מצחיקה במיוחד וממחישה את העובדה שלעיתים כיף ללבוש בגדים שלא רק יפים, אלא גם מספרים סיפור שלם ועגול. בהערת אגב, האנסמבל הנוכחי נלבש למפגש עם במאי סרטי הדוקומנטרי האופנתיים לואיק פריז'אן, שהגיע לסימנטק חולון במסגרת שבוע "סיפורי בדים". פריז'אן, שאחראי על סרטים רבים שמתעדים מעצבים בעשייתם (ובמיוחד ביום לפני התצוגה - בסדרה The day before של ערוץ Sundance), התגלה כאיש ציני ומצחיק במיוחד, עם סגנון דיבור מעט לוקה בחסר, נאמר זאת כך. הפרקים שהוקרנו היו מבדרים יותר ממעמיקים, אבל חוויה "אופנתית" - עם עיתונאי אופנה, אנשי תעשיה וכל מיני אנשים יפים בלבוש אקסצנטרי, האירוע בכל זאת הצליח לספק. קולגות רבות בחרו, כמוני, בחצאית או שמלת מקסי. חומר למחשבה.
10 comments:
love this outfit!!!
My Face Hunter
צילמו אותך עם האאוטפיט הזה :)
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=1455759120771&set=a.1455743520381.2061619.1437135027
איזה יופי, תודה רבה על הלינק
מהממת! כל כך אייטיז, בעיקר עם הקיר הזה.
זה הלוק המנצח שלך.
nice one!
עם כל הכבוד לחצאית (ויש כבוד!) אני מעוניינת להתייחס לחולצה המקסימה. איזה דיטיילס משגעים. ובכלל, הבד שלה נראה אוורירי ונעים. מושלם לימי ה"סתיו" בעיקר בערבים שלהם..
שרונה
photo.fashion.passion
נכון, החצאית פה גנבה את ההצגה לחולצה המנצחת הזו, שהופכת כל לוק פשוט לשיק. עוד יטופל בפוסט כלשהו :)
חצאית מעניינת במיוחד, אהבתי :)
Love the jeans skirt! Very inspiring!
Post a Comment