כשמטיילים, פוגשים מטיילים אחרים. רובם לא "תיירים" טיפוסיים, בלי מלונות מוזמנים מראש וטיולים מאורגנים, ועדיין - חלק ניכר מהם דבקים במסלולים מוכרים עם שמות גדולים. בארה"ב, הגדולה כל כך, זה נכון כפליים - פארק יוסמיטי! סן פרנציסקו!! הגראנד קניון... וכן הלאה. לא כולם מצליחים לקחת צעד הצידה וליהנות מההפתעות הפחות מיידיות שאמריקה מצטיינת בהן לדעתי. אריזונה, מדינה שיש בה כל כך הרבה יותר מהחלק הדרומי של הגראנד קניון, היא המקום האידיאלי ליצירתיות תיירותית עם קצת יותר תעוזה.
Traveling, you meet all kinds of people. Some of them are not your average tourist - no fancy hotels and pre-booked tours here, but still, somehow, they tend to stick to the big names and the highlighted parts of the Lonely Planet. Yosemite!! The Golden Gate Bridge!! The less immediate, the less glorified parts of the US, a country so rich with little quirks, are often overlooked. Arizona, a state with so much more than the Grand Canyon to it, is a great place to start practicing "off the beaten path" tourism.
בכל התמונות: אנשים מחופשים במלוא הדרם |
צעד ראשון: פסטיבל בהפתעה / Surprise Festival
פיניקס, בירת אריזונה, היא עיר אפרורית למדי, שמתנחמת בעיירת הסטודנטים שלה, Tempe. שם יש כמה ברים מצטיינים, מסעדות כאילו-טובות ומדי פעם, אירועים כמו Tour De Fat. הפסטיבל הנודד במימון הבירה הבלגית Fat Tire מנסה לקדם אג'נדה ירוקה וידידותית לסביבה בדמותם של אופניים (במקום רכב, כמובן - מאוד מציאותי בארה"ב), אבל כל זה שולי לתחפושות, לשתיית הבירה המוגברת ולהופעות, שליום אחד הופכים את המציאות העירונית למיני Burning Man. הפסטיבל נוחת מדי שנה בכמה ערים רנדומליות, ושווה חיפוש ולו בשביל לראות כל כך הרבה "אינדיאנים" במקום אחד. האינדיאנים האמיתיים באריזונה, כך שמעתי, נוטים להתגורר במקומות מרוחקים יותר מהציוויליזציה.
Phoenix, Arizona's gloomy capital, comforts itself in the presence of student town Tempe. There, some decent bars and pretentious restaurants may be spotted, and if a festival like Tour De Fat to happen, this will be the destination. An annual green-agenda bike celebration is mostly about funny costumes, too much beer and some great concerts. Worth the follow-up, if only to see so many "native Americans" in one place - the real native Americans of Arizona, so they say, tend to live a bit further from beer and music.
משמאל למעלה בכוון השעון: סוס צעצוע, הפסל של מרלין מונרו בפאלם ספרינגס, אוהלי טיפי באמצע שום מקום, שלט שובב |
צעד שני: מוזריות בדרך / Roadtrip quircks
הכבישים באריזונה, אפילו כאלה שאינם Route 66 המפורסם, מלאים בהפתעות הומוריסטיות. שלט המכריז על "מטבח אמיש" שמוביל למסעדה מעופשת שאין בה שום תזכורת לכת המסקרנת, קריצות סקסיות או כאלה שמתכתבות עם התקוות של המטייל הממוצע ל"משהו אותנטי" (אוהלי טיפי? בבקשה), צריך רק לפקוח את העיניים. נכון, פאלם ספרינגס היא לא חלק מאריזונה, אבל זה בדרך (אם נוסעים מלוס אנג'לס) ולא יכולתי לוותר על מרלין מונרו הענקית.
Arizona roads, even the ones who don't go by the name Route 66, are dotted with funny surprises. "Amish" promises that lead to a little restaurant with none of the cult connection, sexy word-games and displays that cater to the traveler's hopes for "something authentic" (tipi tents? you got it), you just have to open your eyes and watch. Palm Springs might be not in the state (it's on the way though, if you start in LA) but I just couldn't leave out the huge Marylin Monroe. Epic.
למעלה: הצוות של בית קפה The Flat Iron בג'רום, למטה: ג'רום מקרוב ומרחוק |
צעד שלישי: עיירות מקסימות / Little towns
כולם (טוב, אולי לא כולם) מכירים את סדונה - עיירת נופש עם כמה מהנופים היפים בארה"ב, שמפורסמת, למרות הנופים, בעיקר בזכות ריכוז החנויות ה"רוחניות" שבה. פחות מטיילים מכירים את כביש 89A, שעושה מין לולאה מסדונה ומטה וטומן בחובו (כן! ממש "טומן", אין מילה אחרת) נוף עוצר נשימה ממש, בדידות מופלאה, וכמה עיירות שלעצור בהן מרגיש כמו חשיפת סוד כמוס. אנחנו עצרנו ב - Jerome, עיירת כורים עתיקה עם אוכלוסייה של כ- 400 איש שבימים אלה מתפקדת כמרכז אמנות ובילוי לאנשי הסביבה. קטנה, משעשעת ומסודרת על גבעה, זו היתה אחת הנקודות המרגשות בטיול הזה. גם Prescott, עיר גדולה יותר עם כמה חנויות יד שנייה מעולות (באחת מהן נקנה החליפה עם הנקודות מהפוסט הקודם) מרגישה כמו תגלית.
Everyone knows Sedona, the spiritual hub and the scenery, etc. Fewer people are familiar with road 89A, that loops from Sedona back to road 40 and overlooks some of the most breathtaking views I've ever seen. Aside from the lonely, beautiful hills and valleys, the road hits some pretty cool towns. Jerome, an old mining tow and now the artsy, funky weekend getaway of the area (only 400 population on a week day) has an eery, secretive feel to it, and it's simply a must. Prescott, a bigger, slightly more urban town with some awesome dive bars and second hand stores, also provided one or two unforgettable moments.
משמאל למעלה בכיוון השעון: סמל תרבותי, הניגודים של Muntezuma Well, המדבר בשיאו, הגרנד קניון |
אחרי כל זה, ועוד לא התחלתי לגרד את קצה המפה, חייבים להודות שאריזונה נהדרת גם באופן טבעי, ללא כל הגימיקים. הכבישים, שעוברים במדבר שטוח המאפשר לראות עד ההרים, הגרנד קניון המלכותי, ה - Oak Creek Canyon המהפנט של סדונה, ועוד כמה הפתעות - ביניהן האתר המקודש והמרגיע מאוד Muntezuma Well, כל אלה משלימים את התמונה והופכים את אריזונה למדינה מושלמת למדי - למי שלא מחפש משהו גרנדיוזי, מפורסם ויקר, ומוכן להסתפק בסתם קסם.
And after all, there's no escaping the natural treasures. The desert, open as far as the eye can see, the overwhelming Grand Canyon, the unbelievable Oak Creek Canyon of Sedona, calmer and more accessible, and a few more gems, such as the sacred Montezuma Well, all join to make Arizona a pretty perfect state - for someone who's not into big and famous, but willing to compromise for simply pure magic.
1 comment:
פאט טייר זו דווקא בירה אמריקאית, של מבשלת NEW BELGIUM.
אריזונה, לפחות האריזונה שעל דרך 66, אכן מקסימה
Post a Comment