Gingham for all

I'm not sure how to pronounce this word: Gingham, but I'm pretty sure I've always wanted to put my hands

 on it. This little childish print shined last summer in the sexy house of Dolce&;Gabbana, of all places, but this summer the appearances are scarce, mostly in pastels. So imagine how happy I was when at second-hand sale I participated in, I found this cute piece. And the little squares, as you will see, will go a long way.

אני לא יודעת להגות את המילה הזו: Gingham, אבל נדמה שתמיד השתוקקתי ללבוש אותה. ההדפס הזה, של המשבצות הקטנות והילדותיות, כיכב דווקא בקיץ שעבר, ובמפתיע במעוז הסקסיות של דולצ'ה וגבאנה. הקיץ הוא נראה פה ושם ברשתות, בעיקר בגווני פסטל, ולא קל להשיגו. אז מה שמחתי כשבמכירת העיתונאיות והבלוגריות בה השתתפתי לא מזמן נפלה לידי מה"מוכרת" שלידי השמלה הזו מרנואר, מלפני כמה עונות. והמשבצות הקטנות, כפי שתראו, go a long way.

To Ikea, where the dress found its spiritual siblings:

To the beach, where the red fits with the yellow of the sand:



And on the runway, spring 2011:



What can I tell you folks? This mischievous print brings such fresh taste into the wardrobe, and automatically makes you feel oh so very young. Which is, after all, quite sexy. I guess those Dolce guys are up to something after all.  

אז באיקאה לא הופתעתי לגלות שה - Gingham השתלט על הכריות הקטנות, בים התחפשתי לרטרו-שיק, והשלב הבא הוא כנראה.... אוברול משבצות לוהט? :) כך או כך, חייבת לדווח שמדובר בהדפס שאוטומטית מכניס לראש רוח שטות ומצעיר את האטיטיוד בעשור לפחות. וזה בכל זאת סקסי. כנראה שהדולצ'ה וגבאנה האלה בכל זאת עלו על משהו!

Spring time for TV

The title, in case you were wondering, is a take on "Spring time for Hitler", the hilarious song from the "Producers", but that's hardly relevant to anything. What is? That during the week I participated in a television show for the new Israeli Fashion TV channel. And this is what I wore, considering it was all about the medium-close-up.

הכותרת, למי שתהה, היא פרפראזה על Spring time for Hitler, השיר המצחיק בעולם מהמחזה "המפיקים", אבל זה סתם רגע השראה רגעי. ועכשיו לעניין האמיתי לכבודו התכנסנו כאן - מתישהו השבוע הלכתי להצטלם לתוכנית "פאשן.נט" בערוץ האופנה הישראלי החדש ב - HOT. בפעם האחרונה בה הופעתי בטלוויזיה, מטעם "סגנון", היתה בתוכנית הבוקר של חיים אתגר, וזו היתה חוויית אימים - לא מעט בזכות המפיקים, שאמרו לי שאתגר "נחמד" ו"זורם". הא! זורם כמו רגל קרושה. כל אופן, גם אז וגם הפעם הבנתי שהיות וכל האקשן מתרחש בחלק הגוף העליון, עלי לעשות דגש על מדיום-קלוז-אפ מושקע וצבעוני. הפעם, בניגוד להרבה בקרים, השקעתי מחשבה. והוספתי נעליים שמחות, ליתר ביטחון.

Dress - Renuar, shoes - Zara, jacket - from a friend, necklace - Liat Ginzburg

This look is a mix-and-match of items from all the degrees of the fashion scale - from a chain store to designer, and it's surprisingly fresh and spring-y.

כל הלוק הזה מורכב מפריטים אינדיווידואליסטים משהו, שהגיעו מכל קצוות הקשת הצרכנית - שמלה מרשת שאף אחד לא מאמין שהיא משם, נעליים שכולן מקנאות בהם, השרשרת האהובה עלי וג'קט ג'ינס קטן אך ממזרי שחברה העבירה לי. לוק שהפתיע אותו ברעננות שלו, כך שאפשר לסכם זאת כך: לפעמים דווקא יוצאים מטלוויזיה דברים טובים. ואיך היה? זה בקרוב.

Sunday Fun: The guy in the grey t-shirt

הנה וידוי קטן ואמיתי לחלוטין, למרות ה-1 באפריל: אני ממש בעניין של אמריקן איידול. התחלתי לצפות בסביבות העונה החמישית, ומאז לא פספסתי אף מתמודד זייפן, אף תאונת אופנה ואף דעת ניצחון. הגרנדיוזיות של התוכנית, המניירות של סיקרסט, המתמודדים שמגיעים מעיירות שכוחות אל בארה"ב ומיד משתלבים בטבעיות בכל אווירת הטררם המוגזמת, כל זה מפתיע אותי, חובבת אמריקאנה מוצהרת, כל פעם מחדש. ובנוסף, בכל עונה כמעט ישנו פייבוריט גברי שמצליח לגנוב את ליבי. בנים,שימו לב:

הכירו את פיל פיליפס, בן 22 מג'ורג'יה, שעד לאחרונה עבד ב - Pawn shop של אביו. מבלי להיכנס יותר מדי לעומק נושא הטעם שלי בגברים, נאמר זאת כך: פיל פיליפס הוא בחור פשוט. יש לו מבט כן, כתפיים רחבות ואיתנות, פנים יפות אך לא נשיות מדי, מבטא דרומי סמיך כמו קטשופ וקול חורך ועמוק שמלהיט כל שיר שהוא מבצע מהר ובנחישות. עוד? כשהוא שר הוא מזיז את שרירי הפנים כאילו אוחז בו דיבוק, כשהוא לא שר הוא משפיל מבט ומפגין בגרות צנועה כזו. בקיצור - איפוק בחזות, אש בפנים. ויש גם את עניין החולצות.

באחת התוכניות הגיע טומי הילפיגר הנפוח והמיושן "להלביש" את התמודדים. לפיליפס, שהגיע לאודישנים הראשונים בכפכפים וג'ינס שמזמן החרמת מהארון של החבר שלך, הוא ייעץ לשנות תדמית ולשדרג קצת את הלוק. ותפסיק עם הטישרטים האפורים, נזף המעצב המעצבן בבחור. פיליפ מצידו הנהן באיפוק האופייני לו, ושם זין.

The perfect grey T by Cheap Monday - from Belle&Sue

להופעתו הבאה על הבמה הוא הופיע בטריקו אפורה ומעליה גם חולצה פתוחה אפורה מאפור, ושוב שר כאילו זה יומו האחרון עלי האדמה. אולי זו הדרך של ההפקה לשווק אותו, אולי באמת מדובר בבחור שעושה פרצופים ומתנער בכל פעם ששופינג רק עולה בשיחה. זה לא באמת משנה.

מדי פעם הוא מגוון גם עם חולצות משובצות, כדי שלא יהיה אפרורי מדי. יש לציין שהעונה הנוכחית בינונית למדי, אבל הבחור הזה, בטישרט הפשוטה והסקס-אפיל הנא, הנדיר כל כך בתקופת האיידולים המהונדסים, מציל את המצב. הנה הוא קורע את מיתרי הקול בשיר שמח יחסית לרפרטואר שלו.

תקראו לי נאיבית, אבל אני קונה את הפשטות הקלולסית הזו. קונה, ומתפלאה איך לא השתניתי מאז התיכון. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

Indian Summer

So the summer is pretty much here, right? A winter post of I shoot went down the drain, and now it's time for some new summery things. All the magazines are now filled with "update your wardrobe with 10 key items" - a tie dye shirt and Indian sandals are two of mine.

אז נדמה שהקיץ מתקרב, נכון? פוסט חורפי שצילמתי ירד בעריכה, ובמקומו קבלו את מיטב הרכישות החדשות שלי, לקראת העונה שעוד נצטער שהיא כאן. בכל המגזינים מופיעים עכשיו כל מיני הפקות בסגנון "עדכני את המלתחה שלך ב-10 פריטים קולעים ולא יקרים" (טוב, לא בדיוק). חולצה צבועה tie dye וסנדלים אינדיאניים הם שני פריטים מובילים שנבחרו לעדכן את מלתחתי הצמאה לרענון.

Shirt - Mango, sandals - Twentyforseven

You've seen the jumpsuit from Mango just a while ago, and now comes the tie dye sweatshirt. Not everybody's cup of tea, I must admit - so bluntly 80s it is. But the ethnic sandals are on the other hand a hands-down favorite. Now I'm ready for summer, or starting to be. See you next time.

את האוברול של מנגו ראיתם לא מזמן, עכשיו קבלו את החולצה - שיש לא מעט אנשים, אגב, שמעקמים מולה את האף. טכניקת הצביעה הזו היא לא בשביל כולם, והאווירה שהיא מביאה עמה, של אייטיז חסר פשרות, לא תמיד מסתדרת עם הספיריט. א-ב-ל לגבי הסנדלים המקסימים האלה אין עוררין - כבר ביום הראשון ללבישתם התנפלו עלי גברות מאופקות במקום החדש והצפוף Delicatessen בשאלה מהיכן מהיכן. מודה ומתוודה שטוונטיפורסבן קצת מאכזבים לאחרונה, אבל ההליכה הטוטאלית שלהם עם טרנדים, כפי שמוכיח המקרה הזה, יכולה להשתלם. עכשיו אני מוכנה לקיץ, לפחות מבחינת האבזור. נתראה בפעם הבאה, אולי עם שאריות גשם?

Sunday Fun: Sunrise Coigney, the better half

The new Sunday Fun section is here for two reasons: 1. to enrich the blog with stuff that aren't my face 2. to ventilate my current obsessions. So right now I'm obsessed with Sunrise Coigney, Mark Ruffalo's partner. I first noticed her at 2011 Oscars, where she upstaged many "starry" actresses with a great Jean Paul Gaultier dress and that killer haircut. Since then, I've been hooked, and Sunrise repaid with a strike of very fashionista-like choices.

המדור החדש Sunday Fun, שמבליח פה ושם אם שמתם לב, טומן בחובו שתי מטרות: 1. להעשיר את הבלוג בתוכן שהוא לא הפרצוף שלי. 2. לאוורר את האובססיות המקומיות שלי. בימים אלה אני מטפחת אובססיה לסאנרייז קואיגני, בן זוגתו של מארק רופאלו החתיך.

At the Oscars and the SAGs, 2011: edgy in black

"בת זוג של" היא בדרך כלל קטגוריית סטייל משעממת המכתיבה לבוש סקסי במידה וצנוע במידה, כזה שלא יאפיל על הסלב שלצידך. אבל סאנרייז, שתחגוג השנה 40, כנראה לא שמעה על החוקים האלה. שמתי לב אליה לראשונה בטקס האוסקר 2011, שם היא דפקה (אין מילה אחרת) הופעה עם שמלה של ז'אן פול גוטייה וקארה סופק-מדוייק. הצטערתי שלא סרקו אותה במצלמת ה-360 של ערוץ E! ולא שאלו אותה מה היא לובשת, כי הלוק שלה התעלה בכמה וכמה קריטריונים מעל הפיהוקים המהלכים דאז.

On various occasions, kicking it in casual:

מאז אני עוקבת אחריה, ומסתבר שסאנרייז היא פאשניסטה שרק מעמדה המשני מונע ממנה להפוך למובילת דעת קהל כמו שהמגזינים אוהבים. והיא גם יפה במיוחד (אם אתם אוהבים יופי מעט גברי ונוקשה).

On her own, just being cool:

לא מדובר באישה נמוכה או סופר-רזה, ועם זאת סאנרייז לא מפחדת מבחירות פחות הוליוודיות, פחות "בייב בשמלת ערב" - היא אוהבת שילובים מפתיעים ולא מתביישת להיות קצת ילדותית, כמו כאן:

Sunrise isn't short or very slim, and yet she isn't afraid of less obvious, less "baby in a slinky dress" choices. She likes daring combinations and sometimes turns to more girlish outfits, such as this one:

כון לרגע הזה, מדובר בהשראה מצויינת לקיץ, העונה בה השיער הולך להציק והרשמיות הולכת להעיק. הנה מבט מקרוב:

As for right now, we're looking at a great summer inspiration. We all will wanna look like Sunrise when long hair will annoy in the heat:

מה דעתכם עליה? ספרו ספרו, אני עוד ארגיל אתכם להגיב למדור הזה :)

The croudpleaser

This is a post of pictures not words. Yesterday I purchased a jumpsuit at a Mango journalists presentation. Today I wore it, to the utter joy of my colleagues  The speed of this transformation, from theory to the "field", so to speak, made me think of the way this jumpsuit went, from the catalog one-dimensional image of itself, to my own, flesh-and-blood body.... and so it goes:

היום מתחשק לי לקמץ במילים, ולהרחיב בתמונות - כמו בבלוגים האלה בהם מגוללים עד אינסוף, וזה עדיין אותו ז'קט. סתם. בכל אופן, זה הולך ככה: אתמול קניתי אוברול בפרזנטציה של מנגו. היום לבשתי אותו לראשונה. המחמאות היו רבות. המהירות בה המעבר הזה, מהתיאוריה לפרקטיקה, התרחש, עורר בי את הרעיון לגולל את סיפורו של האוברול ממוצאו הקטלוגי ועד לנחיתתו על גופי. וכך זה הולך:

על דוגמנית אלמונית, עם נעלי עקב:

בפרזנטציה, על דוגמנית בשר ודם (הקיצוני משמאל), עם חגורה אדומה ומטפחת:

ועלי, עם נעליים שטוחות, סריג וחגורת זהב:

Food for thought: the best item of clothing a chain can possible make, is one that compliments every body, from the most generic, to a model type, to an everyday girl. This gorgeous jumpsuit preforms without failure, and now I'm cured of long-jumpsuits-fear. And kudos to Mango, a brand I deserted somewhere in 2002 - I might see a comeback in the near future.

הבטחתי ללא הרבה מילים, אז רק קצת חומר למחשבה: הפריט המוצלח ביותר שרשת יכולה לייצר הוא זה שמחמיא הן לדוגמנית, והן לבחורה הממוצעת - והאוברול המקסים הזה, שריפא אותי מהחשש מאוברולים ארוכים (לא הגיע הזמן שגם בעברית ימציאו לו מילה עדכנית לשנות ה-2000?) צולח את המשימה בכבוד רב. מנגו, הרשת שנטשתי אי שם בתחילת העשור שעבר, אולי יש סיכוי לקאמבק.

It's Marni, baby... or is it?

אז כמו עיתונאים, בלוגרים וסטייליסטים רבים (וגם נגה ניר נאמן, כתבת ערוץ 10 החביבה עלי!) גם אני הייתי היום בטרום-מכירה של פריטי מארני ל - H&M. האירוע היה כולו צלליות מסוגננות וסטנדים חגיגיים, ותחושת ה"רמה הגבוהה" (אף סטייליסט לא דחף אותי, לדוגמא) ריחפה באוויר. כולם הסתובבו בתחושת אושר בין הבגדים הצבעוניים והעמיסו באלגנטיות.

עם זאת, הפריטים המודפסים היפים, חלקם ממשי, לא עצרו את נשימתי עד כדי כך שאוציא עליהם בין 600 ל-900 שקלים. אז מה עושה בחורה שבכל זאת רוצה להחזיק פיסת מארני? כמו במקרה של אלבר אלבז אז, פניתי לאגף הגברים. שם מצאתי וסט צהוב מדהים שבקרוב יעשה כאן הופעת בכורה. לא אסתובב הקיץ בשמלת מקסי מודפסת ממשי. לא נורא.

ולסיום, אני רוצה להציג את הסוודר החדש שלי - לא מעצבים, 120 שקלים, ברשת Forever21. נתקלתי בו במהלך שיטוט חסר תכלית בסניף עזריאלי, שמעניק חוויית קנייה מעניינת למדי - לכו לסוף החנות ותגלו את הפריטים שטופים באור שמש הנשקף מהחלונות. מזמן לא ראיתי סוודר צבעוני כזה, הידד. נתראה בקניון.