Pinkpants

Pinkpants, the hottest trend of summer, are here. You know how it does - you see them, you grab them, you want to be on-trend, it looks hot... before you know it, you're paying up. It's not that I'm a passionate trend-follower, especially if the trend had been adopted by the big chain stores - thick Prada stripes, anyone? But when it comes to specific, smart mini-trends, courtesy of the best minds in the business (this time, Isabel Marant) - count me it.

זו לא טעות כתיב - זו מילה אחת. Pinkpants, חברים, הם הטרנד הלוהט של הקיץ, שבחיים לא הייתי מנסה אם לא הטיול הספונטאני לזארה, שם הם נקלעו לדרכי. אתן יודעות איך זה הולך בדרך כלל- הפיתוי לחדש, הרצון לרכוש איזה פריט שימקם אותך בדיוק במרכז העניינים... לפני שהבנת מה קרה, את כבר בקופה. מילה אחת, בהזדמנות זו, על טרנדיות. בדרך כלל, טרנדים המוניים חולפים לידי תוך התעלמות מכוונת, במיוחד כאלה שזכו לאינטרפטציות של הרשתות הגדולות. מי ילבש עכשיו פסי רוחב, נו באמת. אבל כשמדובר במיני-טרנד, משהו מדויק וספציפי ממיטב המוחות של התעשייה (במקרה זה איזבל מארנט)-אני קופצת על העגלה.

Pants -Zara

Sweater- H&M

The joy of pairing a well-worn old sweater with something brand new is known to the educated fashionista, and it triples itself when the meeting is about spring and winter, soft and rugged, trendy and timeless (if you, like me, consider puffy sleeves and flower prints timeless). Just about the perfect combo for the fickle weather.

התענוג שבשילוב פריט חדש לחלוטין עם פריט ישן ואהוב מוכר לפאשניסטות רבות. זהו תענוג כפול כשטרנדיות וחמידות על-זמנית, אביביות וחורפיות ולבסוף- חספוס ורכות, משתלבים לכדי דואט צבעוני שחוגג את תחילת האביב. לא משנה שירד עלי גשם היום, כמובן. זה רק הוסיף לחגיגיות הכה in your face של ה - Pinkpants.

Home sweet home

It is still, of course, a fashion blog. But I would be lying if I said fashion was in my top of mind the last few weeks. More then I was shopping, I was busy arranging and decorating my old-new house.So without further adieu, on the most family-oriented holiday of the Jewish holidays, I give you a peek inside my house. It's not The Selby, but still. Enjoy.

נכון, זהו בלוג על אופנה - עד שיימאס לי לקנות בגדים. אבל אני אשקר אם אומר שאופנה ממש העסיקה אותי בזמן האחרון. הרבה יותר משערכתי שופינג, עסקתי באבזור וסידור הבית החדש-ישן שלי, עיסוק שהגיע לשיאו היום, עם הגעת המקרר החדש. 

I can't tell you how much I love it here, and how, in my opinion, a person's house, if ever temporary, and the look of his clothes are one, a big vast fashion statement. 

אין לי מספיק מילים לתאר כמה אני אוהבת את הבית שלי, וכמה בעיני הבית והלוק הכללי של מי שגר בו הם מקשה אחת, הצהרה אופנתית אחת גדולה. אז בחג המשפחתי מכולם, החלטתי לספק לכם הצצה לתוכו. The Selby זה לא, ועדיין. חג שמח.

Something to lean on

I've hurt my heel. Silly, tragic, uncomfortable, and pretty much impossible to step on my foot. After a while, I surrender to the limping and got myself a pair of crutches. And this is how it looks like:

קיבלתי מכה חזקה בעקב. טראגי, טיפשי, לא נוח, ואי אפשר לדרוך על כף הרגל. בעצת חבר של חברה, חובב כדורגל למוד קרבות, הלכתי ליד שרה ולקחתי זוג קביים. כעבור שבוע נפרדתי מאחד מהם. וכך זה נראה עכשיו:

Skirt - Zara

Shirt - Cheap Monday from Belle&Sue

בהשקת הקולקציה הקייצית של"קום איל פו", בנמל יפו,ההשקה הראשונה אליה העזתי לצאת ככה, זכיתי דווקא לתגובות טובות. סקסי, שיקי, מה לא, ואולי אנשים סתם ריחמו עלי. אלא שעולם האופנה הקטן אך המעודכן שלנו שונה מהמציאות הרחבה, כי מאז שאני אימצתי את האביזר הזה (אבל לא ויתרתי על החצאיות הקצרות כפי שאתם רואים) אני זוכה למבטים שלא ניתן לקרוא להם אלא "משתהים". השילוב של בלונד, חצאית עור וצליעה הוא פשוט מעבר לתפיסתם של אנשים, כנראה. אבל אני בשלי, ואפילו יש לי השראה:

Gwyneth on crutched circa 2007

Gwyneth working the crutches in W Magazine

Gwyneth has been my inspiration for the crutches look, no doubt - the woman remains sexy as hell in times of trouble, and I've been aiming at the same direction, hmmm.... The short leather skirt and the army t-shirt by my new addiction, Cheap Monday, are the means.

ואיך הקב משפיע על המלתחה באמת, תשאלו (ואני מקווה שלא תצטרכו תשובה מהותית לעולם)? יותר שחור, יותר קשוח, יותר זוויתי - חצאית העור החדשה, פליסה מושלם אך לא מוגזם, וחולצה מפנקת בהדפס צבאי של המותג שהופך להתמכרות עונים על הצורך החדש הזה בדיוק.

Castro spring-summer 2011

התצוגה של קסטרו - כל עונה היא חוזרת לאחד את שורות "בכירי תעשיית האופנה", כפי שנאמר בנאום הפתיחה, שמתייצבים בנמל בכל מזג אוויר ובכל תנאי. הפעם זו הייתה משימה מאתגרת למדי, והרוחות שסערו בנמל החריבו תספורות, שמלות ומעילים. אבל לא את התלתלים שלי! האם היה שווה? לא בטוח.

בתצגו רבו פריטים בסיסיים למדי שכבר ראינו בכל מקום - סריגים בהירים עם הרבה חורים, מכנסונים קצרים, פסים עבים, וכמובן - השילוב של ירוק וכתום, שנרקח בבית "גוצ'י", שיהיה חם במיוחד הקיץ. אבל אין שום סיבה לא להתחיל איתו כבר עכשיו:

Skirt - Zara

Shoes - Office

הרשו לי להציג בפניכם את החצאית החדשה שלי - קשיחה, איכותית, ירוקה באופן מעורר קנאה. ואת הנעליים המנומרות שהבאתי מלונדון שנה שעברה, לפני שמכת החברבורות השתלטה על כל חלקה טובה. כששני הפריטים האלה יחד, כל סערה קטנה עלי.

Mexican winter

There's nothing like Mexico. I wan't exactly thinking so, until I got there - and was practically attacked by colors, embroidery and nice people who will do anything to sell some. The dress I'm wearing on the photos emerged in front of me, in the hands of a lovely old lady, right in the middle of a waterfall tour! That's dedication to fashion, I'd say.

אין כמו מקסיקו. לא בהכרח חשבתי כך עד שהגעתי לשם, ונתקפתי אנשים מגניבים, אוכל מעולה ובעושר צבעים, רקמות וקישוטים בכל מקום. וכשאני אומרת "בכל מקום" - אני מתכוונת לזה. נשים עם תכשיטים חוצות נהרות כדי להגיע לתיירות בזמן שהן משייטות להן בקיאק, והשמלה הזו הגיחה אלי מהשיחים, בידיה של אישה זקנה חמודה, בזמן טיול מפלים! זו מחויבות לאופנה, לא? השמלה הזו אולי מסורתית ומאוד out there אבל למרבה הפלא היא אחד הפריטים השימושיים בארון שלי, וכשהשמש זרחה, היא נשלפה מיד. השמלה המקסיקנית זכתה ללכת לשוק בנמל - זו הפעם הראשונה שאני מבקרת בשוק הזה מאז שבנו שם בניין מגניב לגמרי כמו בברצלונה, ומילאו אותו בדוכנים ממותגים של אוכל גורמה. מהמם.

 Dress - traditional Mexican

Vest - Zara

And what is the furry west doing here, you'll ask? And people sure ask. To be honest, the look was combined by a slight hangover, to go to a farmer's market, but in the middle of all the vegetables I realized this is actually some used-to-be-trendy boho chic. If only the old lady could see me!

ומה הווסט הפרוותי הזה עושה פה, תשאלו. ואנשים שאלו. לא חם לך? זה אמיתי? החורף הפרוותי שלי ממשיך גם בימים הקיציים, ואין כמו פרווה סינטטית תמימה כדי למשוך את תשומת ליבם של האנשים הנחמדים בתל אביב. מה שהוליד את השילוב הזה, בכל הכנות, זה האנגאובר קל, אבל בדיעבד הסתבר לי שזה בוהו-שיק פוסט-טרנדי במיטבו. לו רק הזקנה המקסיקנית הייתה רואה אותי!

Dancing with the stars

I admit, no trend has ever caught me recently as strongly as the ballerina trend, coming up in huge steps and spring approaches. I guess I needed two hours of Swan Lake music and Oscar worthy performance, to become a trend-follower. Luckily, I don't need shopping for this, since I have this skirt and this scarf in my arsenal:

אני מודה ומתוודה - אף טרנד לא טפס אותי לאחרונה כמו טרנד הבלרינות המתקרב לעברנו בצעדי ענק. כנראה שהייתי צריכה שעתיים הגונות של מוזיקת אגם ברבורים ומשחק ראוי לאוסקר כדי להיתפס. איזה מזל שאני לא צריכה לקנות בגדים חדשים - כי יש לי בארון את החצאית והצעיף האלה:

Skirt - Topshop

Shirt - Cheap Monday from Belle&Sue

Scarf - American Vintage

I can not recall when and how I bought this now trendy skirt. I go through love-hatred times with it, one week thinking it's silly and too short, another - creative and wonderful  After giving it a thought, I decided it feels right now to wear it with a loose top, like this black one, my favorite. And the dangling itsy-bittsy excuse for a scarf? Well, It makes me feel thin and delicate - just like a swan...

מי יודע ומי זוכר מתי קניתי את החצאית הזו, התגלמות טרנד הבלט - נצנצי הכסף, השכבות, הטול. אני עוברת איתה תקופות של אהבה-שנאה, כאשר שבוע אחד היא נראית לי קצרה וטיפשית, ושבוע אחר - מדהימה ויצירתית. אחרי נסיונות לבישה שונים הבנתי שכרגע בא לי לצרף אליה חולצות רפויות יותר, כמו הטי השחורה הזו שהפכה לבגד הכי שימושי בארון שלי. והצעיף הקטן המוזר שהוא בקושי צעיף - הוא כאן כי עושה תחושה שהצוואר שלי יותר דק ממה שהוא. צוואר ברבור של ממש. התמונות צולמו, אגב, על גג אחד הבניינים המשונים בפאתי תל אביב, ששימש חלל להצגת הקולקציה הזולה והנגישה יותר של "לילה מיסט". שימו לב לקולקציה הזו - שיק בלרינות ונסיכות במחיר של ריקודי עם, זה מה שמצפה לנו.

Lace in the wind

A new job always hides a chance of a wardrobe change, and it's a known trick of every fashionista. Who am I going to be next, you wonder - a creative fashion-artist? A sophisticated career lady? Right now, I'm in odds, time will tell. But while experimenting, I've tried a new look which embodies grow-up chic - midi skirt with big, slightly heavier boots. I've had this lacy, boudoir-style skirt for a while. Usually I wear it during summertime, but there's something newly refreshing to wear light, airy fabrics during the windy winter days.

עבודה חדשה היא תמיד סיבה להחליף מלתחה, יודעות כל הבנות חובבות הבגדים. אני אהיה בן אדם חדש, את אומרת לעצמך. משרדית! יצירתית! אניגמטית! ל משנה מהן דרישות התפקיד, תמיד יימצאו הפריטים המושלמים בשבילו. לפני שנתיים כמעט, כשעבדתי במשרד פרסום, הייתי כאחוזת דיבוק, עם חצאיות מיני למיניהן. עכשיו אני בדילמה. מוקדם מדי לומר. אבל רמזים לסגנון החדש שלי כבר צצים (מתוך המלתחה הקיימת, בינתיים) - למשל, חצאיות ארוכות ובאורך מידי. יש משהו מקסים ובוגר בחצאית באורך מידי עם מגפיים כבדות קצת, וחצאית התחרה הזו, שנמצאת איתי כבר כמה וכמה שנים ורואה אור יום בעיקר בקיץ, מרגישה עדכנית ומגניבה מתמיד. בכלל, יש משהו מרענן בבדים דקים ורכים כמו שיפון בחורף, על רקע הרוח והשמיים האפורים.

Skirt - Kookai, jacket - Castro, Boots - Vintage, scarf - Dorin Frankfurt

These photos were taken, thanks to a lucky coincidence, by a professional, people! And the skillful close-up on the boots totally does them justice - they belonged to my mom, whose shoes usually out-size me. But this pair, somehow, fits. As I've been told, they were bought during one of those famous "Italian boots" sales in Moscow. They're of excellent quality, and make my stride, to these days, slow and steady - such an opposite to the pace of my life right now.

את התמונות צילם, לשם שינוי ובצירוף מקרים מוצלח, צלם מקצועי לכל דבר, והקלוז-אפ על המגפיים בהחלט עושה להן כבוד - אלה מגפיים שעברו אלי בירושה מאמא, תאמינו או לא. אמא נועלת מידה 41, בדרך כלל, כך שאני יכולה לשכוח מ"שאריות", אבל המגפיים המגניבות האלה, שמחזיקות מעמד מעולה, משום מה מתאימות. ההליכה בהן נוחה וקצת איטית, בקצב מנוגד לחיים כרגע. וזה אחד הדברים החשובים בהן.