Stating the obvious

Sometimes, all you need is a perfect dress. A dress you instantly fall in love with, a dress that doesn't need any accessories, a dress that sums up, in one word, everything you want to tell the world. These days I want to say: It's so hot. But I'm still being feminine. Try to guess my age.

שימו לב, לבלוג נוספו הפניות לכתבות ומתחמים שהכנתי ל"סגנון", דפדפו מטה בצד ימין. יש מצב שתהנו לקרוא, והמתחמים - מדריכי קניות שכאלה - יכולים להיות גם שימושיים. ועכשיו נעבור לטקסט: לפעמים, כל מה שצריך זה השמלה המושלמת. שמלה שמיד מתאהבים זה, שלא זקוקה לשדרוגים או אקססוריז, שמלה שבמילה אחת פשוטה אומרת את כל מה שאת רוצה להגיד. ובימים אלה אני רוצה להגיד: חם לי. אבל אני עדיין נשית. תנסו לנחש בת כמה אני.

Dress - Topshop

I bought it while hungover, on a random trip to the mall. To be more exact, I saw it, left the store (the best recession advice I can give) and kept about my business, but the got back and purchased it with mixed emotions. Since, it's been everywhere - I think I'm addicted to the wavy detail on the chest. I've never had anything like it. The print is pretty perfect too, and that's all there's to say this time.

קניתי אותה לא מזמן תחת השפעת הנגאובר בקניון רמת אביב. כלומר, ראיתי אותה במבצע, יצאתי החוצה (עצת החיסכון הכי טובה בעיני) והמשכתי הלאה בדרכי, ואז חזרתי ורכשתי אותה ברגשות מעורבים. מאז היא ביקרה במתחם התחנה, בעבודה, ביום הולדת, איפה לא - אני חושבת שהתמכרתי לוולאנים האלה בחזה, בהם אני מתנסה לראשונה. איך לא חשבתי על זה קודם, אני שואלת את עצמי כל הזמן - הם מושלמים לחזה בינוני-גדול, כי הגודל נשאר והכבדות יורדת. גם ההדפס מושלם לחלוטין. כל מילה יוספת מיותרת.

Birds and skirts

The celebrations are over, and it's time to get back to the everyday. My everyday... while people go to the office, I go, funny as it may be, to "events". Not every day, but very often, we journalists go to presentations, launches and fashion shows. The drill is this - a nice looking RP girl, lots on nibbles, some kind of content, a gift bag - and you're released, feeling fulfilled. Honestly, these events are good for catching up with fellow journalists, keeping track of what's going on, and - very important - practicing you clothing skills! Well, today I'm very content, thanks to a very thought-through event I've been, and the outfit, which was whipped together yesterday on a very random trip to H&M.

Skirt and top - H&M
Shoes - Emanuel

Isn't it lovely? There was a pianist, candles, beautiful and tasty food, as if it was a wedding reception, and the amount of creativity and good taste that was put into the organizations was evident. Such attitude in the PR field of lifestyle journalism is not an everyday fixture, the same as humorous dead-flamingo tops and ugly-yet-gorgeous skirts. When all three appearat once, the day can be trustfully declared as great.

Playing it up - final story

As always, the birthday week is fine behind us, and my updates are sort of late. Nevertheless, here's the final part of my small production, where two of my most favorite pieces are met: the roses jacket and the stars top.

כהרגלי, השבוע החגיגי מזמן הסתיים והעדכונים איחרו להגיע. ועם זאת, הנה החלק האחרון בהפקה הקטנה שלי, שמכילה שניים מהפריטים האהובים עלי בכל הזמנים - ז'קט הוורדים וטוניקת הכוכבים. את הטוניקה קניתי בסייל לפני כמה שנים כמו שהיא, אבל הג'קט נמצא, גדול ומוזר, בחנות יד שנייה הכי לא צפויה ובכלל לא שיקית, שבינתיים הספיקה להיסגר. יחד עם התופרת המיומנת אלינה שינינו לו את הצורה, הוספנו וורדים לצווארון, קיצרנו את השרוולים והפכנו אותו למה שהוא כיום.

Top - Daliti

Jacket - vintage

Rings - Eva Teffner, mexican

Bracelet - wedding accessory

Shoes - vintage from Stockholm

The atmosphere of these photos, a bit childish and dreamy, reminds me of the past, when I used to like lace and floaty things too, as a little girl. It seems, to continue this thought, that the photo shoot happened such a long time ago. These days the reality is all about the beach, easy going dresses, sand and grapes. See you next post.

אווירה של התמונות האלה, קצת ילדותית וחלומית, מחזירה אותי לעבר, אז כילדה קטנה גם אהבתי תחרה ודברים מתנופפים. הצילומים האלה התרחשו כל כך מזמן, אני מרגישה, והיום כל המציאות היא ים, שמלות טריקו, חול וענבים. להתראות בפוסט הבא!

Playing it up - part 2

The festive week continues, and I present you the second part of my project. Gald you've been able to catch a Californian glimpse in the previous photos, I've decided to challenge you with further hindsight inspiration: the scene from "Broken flowers" when the main character comes to visit his last ex-wife, who turns to be Tilda Swinton in a wig, living in a shed in the middle of nowhere. I would love to switch places with that woman for a day or two.

השבוע החגיגי נמשך ואני מציעה לתשומת ליבכם את החלק השני בהפקה הקטנה בשולי המציאות. העובדה שהצלחתן לחוש כאן את רומי ואת קליפורניה שימחה אותי מאוד, לכן אפשרתי לעצמי לאתגר עם עולם התוכן הבא: התמונות הקרובות מזכירות לי, אישית, וכמובן לגמרי בדיעבד, את הסצנה מהסרט Broken Flowers, בה הגיבור מגיע לבקר את האישה האחרונה, הלא היא טילדה סווינטון בפאה כהה, שגרה בחורבה כלשהי באמצע שום מקום. הייתי מתחלפת עם האישה הזו לחצי יום, אני חושבת.

Jacket - H&M limited edition

Tights - Miley Cyrus for Wallmart

Tank top - Primark

Shoes - Cala

Different textures of black, this is what I tried to evoke here. Somehow, again, the studs and the lace and the tights and created something cheap and tarty, just like I like it. If I could, I would have walked around in these shiny tights forever, with my belly-button showing. A word about the shoes - you've seen them here before, but one day not so while ago I've decided to turn them into wedges! Just pulled out the string that goes around the ankle and here you go - super-special cheap wedge.

טקסטורות שונות של שחור, זה מה שאני ניסיתי לעשות כאן. איכשהו, שוב מעצמם, הניטים נפגשו עם התחרה, ויצרו איזה משהו טיפה זנותי ומוגזם, בדיוק כמו שאני אוהבת. אם הייתי יכולה, הייתי מסתובבת עם הטיץ המבריק הזה כל החיים, עם חולצת בטן. מילה על הנעליים - הן כבר הספיקו להיות מתועדות כאן, אבל לא מזמן פתאום קיבלתי הארה מהירה והחלטתי להפוך אותן, ברוח הטרנד העונתי, לכפכפים כעורות במיוחד. פשוט הוצאתי את החוט שמתלופף סביב הקרסול, והופ! נעל זולה למהדרין.

Playing it up

I’m very exited. My blog is nearing 1 year anniversary, and for this occasion I planned, as promised, something a bit different. This, my friends, although it might not feel like it, is a three-parts mini-production I’m gonna put out here gradually during the upcoming week. If you read my blog (who are you, those who never comment…?) you probably know, or feel, that what I photograph is what it is – this is how I went to a fashion show, this is how - I biked to work, and so on. But this time, I packed some clothes, myself and some shoes and went to a secret location – so some interesting black-and-white photos can me specially made.

Me and Eilon Farber, the super-talented guy behind the camera, went to a photography class together. He took his passion on, I found out technologies intimidate me and stuck to digital camera. When we decided to do something together, I had no idea at first, but then, something hard to define started coming together. The location, channeling a strong Americana vibe, the liberating feeling of wearing something way too short, the bad-tasted notes, the sun – this is part one. I think, subconsciously, it’s dedicated to my favorite blogger Rumi Neeli, she who always wears irresponsible shoes.

אני מאוד מתרגשת. בעוד כמה ימים הבלוג יחגוג יום הולדת שנה ולכבוד העניין (שמחדיר בי חגיגיות בלי שבכלל התכוונתי) החלטתי לחרוג ממנהגי ולעשות, כמובטח, משהו קצת שונה. ובכן, חברים, למרות שמה שתראו אולי לא מרגיש כך - מדובר בהפקת אופנה חובבת בשלושה חלקים, אותם אפרסם כאן בשלבים במהלך השבוע הקרוב. מי שקורא את הבלוג שלי (מי אתם, מבקרים שלא כותבים תגובות...?) בטח יודע, או מרגיש, שמה שאני מצלמת זה מה שיש - כך נגררתי לתצוגת אופנה, כך דיוושתי על האופניים לעבודה ואיזנתי עליהם את המצלמה, כך הסתובבתי ביום שישי. הפעם אספתי את עצמי, כמה בגדים שתוכננו מראש וכמה זוגות נעליים והרחקתי ללוקיישן סודי אי שם בשרון, כדי להעמיד תמונות מעניינות על טהרת השחור-לבן.

אני ואיילון פרבר, הבחור הסופר-מוכשר שעומד מאחורי הצילומים, למדנו יחד צילום מתחילים ב"צילום בע"מ". הוא המשיך עם התשוקה הזו הלאה, אני הבנתי שטכנולוגיות מפחידות אותי ודבקתי במצלמה דיגיטלית פשוטה. כשהחלטנו לעשות משהו יחד, לא היה לי מושג מה לעשות, אבל עם הזמן התגבש משהו שכרגיל קשה להגדירו. הרקע הנטוש שעשה לי תחושה של אמריקאנה, החופש שבללבוש משהו הרבה יותר מדי קצר, נגיעות הטעם הרע והשמש : זהו חלק ראשון. יכול להיות, בדיעבד, שהוא מוקדש לבלוגרית האהובה עלי, רומי נילי, שתמיד נועלת נעלי עקב בלתי אפשריות.

Shirt - random

Shoes - Nine West

I found this dress, or a shirt, at the central bus station - the combo of the frazzles and the silvery studs charmed me immediately  and the shoes - serious and official but somehow naughty, thanks to the tassels and the little holes, were bought on a sale. Together they were a perfect match.

את הספק חולצה ספק שמלה הזו מצאתי את החולצה הזו בתחנה המרכזית החדשה, כשסיירתי שם למטרת כתיבת מתחם חדש. היא הקסימה אותי מייד, ושילוב הניטים והחוטים הוא גאונות צרופה. לא אתפלא אם אי שם בבת ים וחולון (ותל אביב!! סליחה!) מסתובבות בנות מרוצות בזו החולצה ממש, אבל ניתיים לא נתקלתי. את הנעליים קניתי במבצע - הרצינות שלהם מקבלת הנחת שובבות בדמות החורים הקטנים וה - tassels שמקשקשים בזמן ההליכה. יחד הם היו שילוב מתבקש.

Overseas

Absolutely spontaneously, I was shipped, for work, to a 3 day cruise. Destinations – Turkey and Cyprus (for merely half an hour each), the goal – an intense, men-loaded poker tournament I have to cover for a men’s magazine. When first hearing about this, never been on a cruise before, my instincts was to play-up all those “what do you pack for a perfect cruise” scenarios I’ve collected in my head during the last years of magazine gazing. Striped shirts, shorts with golden buttons, etc. – but then, I don’t really own these things. So, taking in perspective it is, after all, a testosterone driven cruise, the chosen style was trashy – tropical.

באופן ספונטני לחלוטין יצאתי בסופ"ש הזה להפלגה. מטעם העבודה. היעדים - טורקיה וקפריסין (לחצי שעה בערך), הכלי - מג'יק 1, המטרה העיקרית - טורניר פוקר שופע ייצרים ומאוכלס בעשרות גברים, אותו אני אמורה לסקר. היות ואף פעם לא הייתי בהפלגה על ספינה אמיתית, עם סיפונים, קומות והכל, האינסטינקט הראשוני היה להגשים את כל החלומות הימיים מהפקות האופנה והפרויקטים "מה תארזי להפלגה המושלמת" שנצברו במהלך השנים האחרונות מהמגאזינים שמתחת למיטה: חולצות פסים, שורטים לבנים עם כפתורים מוזהבים, סריגים עבים ועוד. אחרי ההתלהבות הרגעית, הבנתי שרוב פריטי החובה האלגנטיים האלה בכלל לא נמצאים ברשותי. לכן, מה גם שנזכרתי שמדובר בהפלגה על טהרת הטסטוסטרון, החלטתי ללכת על כיוון אחר - טראש טרופי, נקרא לו.

Skirt - Twentyforseven

Tank - Miley Cyrus for Wallmart

Hoodie - דליתי

Shorts - H&M

Black tank - Glassons

Cardigan - Mango

Sunglasses - אירוקה

A day before the thing happened, I went shopping. Was it the fact I haven’t gone shopping in a while, or maybe the summer rolling up, but this particular shopping trip felt like in high school – exciting and fresh. And I found great stuff - as soon as I saw the peacock skirt I knew that subconsciously I was looking for a pint like this forever, to complete my extensive leopard – print crew. The cardigan, lined with golden mesh, wasn't cheap, but it embodies the perfect spring piece, combining winter seriousness with summer ethnic motives. And the “Californian” sunglasses I found – golden, youthful, cool. Last – rare and cherished are the moments I feel violently, urgently inspired by a background – a meeting with an abandoned bungee site container on Nissi beach in Aiya Napa was one of them.

יום לפני הנסיעה הלכתי לעשות קצת שופינג. אולי בגלל שעבר זמן, אולי כי הקיץ מתקרב, לשופינג הזה היה טעם של פעם, שהזכיר לי את מסעות הקניות בתיכון או בצבא, כאשר המפגש אם הקולקציות החדשות היה חוויה מרגשת. ומצאתי פריטים נהדרים - מיד כשראיתי את החצאית עם הדפס הטווס הבנתי שבתת-מודע אני רודפת אחרי ההדפס הזה כבר שנים וכי הוא החולייה החסרה בקולקציית המנומרים הענפה שלי. הקרדיגן - מעוטר בשרשראות זהב קטנות - עלה לא מעט אבל שוב, מדובר בפריט עונת מעבר קלאסי, שמשלב רצינות חורפית עם אתניות קיצית. שאר הדברים - הגופיה הצהובה הבוהקת, הגופייה עם הרקמה בגב (שנקנתה בניו זילנד הרבה לפני שחברותיה הציפו את התחנה המרכזית החדשה) ומכנסי הג'ינס הקצרים שנקנו במידה 42 ולכן מעניקים אשליה של רזון היפי - לא חדשים, אבל חופשתיים לא פחות. ולסיום, משקפי השמש ה"קליפורניות" שמצאתי ב"אירוקה" - צעירות, קוליות, מוזהבות. ולסיום סיום - נדירים הם הרגעים בהם אני נתקפת השראה מיידית, בלתי מרוסנת, למראה רקע מסוים - המפגש עם המכולה באתר הבאנגי הנטוש בניסי - ביץ' באיה נאפה היה אחד כזה. באיחור קל, עצמאות וחופש (מילים נרדפות?) חגיגיים שיהיו לנו.

Shipping away

It's funny how the location we're going to affects out choice of clothes, especially, like in my case this holiday season, the location is far away in "no one knows me there" land. I mean, nobody does know me in Haifa, where I went for the Mediterranean Bienale, and that meant I can rid of the shame and wear my latest find I picked up from the street the other day.

מצחיק איך לפעמים הלבוש שלנו מושפע מהלוקיישן אליו אנחנו מתכוננים לצאת - במיוחד אם הלוקיישן הזה, כמו בחג האחרון, מרוחק ואנונימי. כלומר, אף אחד לא ממש מכיר אותי בחיפה והסיכוי שאפגוש בין מבקרי הביאנלה הים תיכונית חברים (חוץ משירה הנדרת שהצטרפה אלי) לא היה גבוה. מה שאומר שבבוקר של הנסיעה, כשמזג האוויר תעתע והשיקול המרכזי היה "משהו שיהיה נוח לנהוג בו כמה שעות", לא חשבתי פעמיים לפני שלבשתי את המציאה האחרונה שמצאתי (!) על המדרכה (!!) ברחוב בלפור במהלך החג.

Dress - Marks and Spencer from the street

Belt - Primark

Vest - Sonya Rykel for H&M

Shoes - from Thailand

Yes, the name of the blog justifies itself every once in a while, and this time luck showed itself in the face of a super-comfy branded cotton over-sized shirt with an eternal print and a dress - like potential. In the spirit of impossible combinations of the last time, the shoes have spots on. In the case of cold weather, which proved to be very present in the port where the exhibition took place, a vest was added, from Sonya Rykel for H&M. This thing is amazing, and so useful, too. The Bienale itself proved to be a bore, but the shipping containers that contained the exhibits made a great background for photo. Now I must minimize the shirt and 

give it a chance in Tel Aviv as well.

כן, השם של הבלוג לא הומצא לחינם. המציאה המדוברת היא חולצה ענקית, ממותגת וסופר-נעימה למגע שמתהדרת בפרינט משבצות נצחי ומידה שמאפשרת להפוך אותה לשמלה. ברוח השילובים הבלתי אפשריים של התקופה האחרונה, הנעליים שנבחרו (ללא עקבים, נוחות כמו נעלי בית) מאופיינות בנקודות. למקרה של קור, מה שהתגלה כריאלי מאוד באזור הנמל, הצטרפה אל הטיול אפודה מהקולקציה של סונייה רייקל ל - H&M. למה אף אחד לא עושה אפודות כאלה? זה גאוני. הביאנלה עצמה הייתה משמימה, אבל המכולות, בהן התחבאו המיצגים, היוו רקע נהדר לצילום. עכשיו רק נשאר להקטין את החולצה ולתת לה צ'אנס גם בתל אביב.